ח"כ אלקין: "בעתיד אהיה ראש ממשלה"

זאב אלקין, שאחראי לשורת הצעות חוק "אנטי דמוקרטיות" נהנה מהתדמית שלו כ"ח"כ אפור אך מסוכן", ומסביר בראיון מיוחד ללילי גלילי מה ההבדל בינו לבין ליברמן: "אני לא מאמין בשלום אמת".

al-monitor .

נושאים מכוסים

settlements, russian, right, religious, netanyahu, likud beiteinu, likud, liberman, elkin, avigdor liberman, anti-democratic

פבר 13, 2013

ח"כ זאב אלקין (הליכוד ביתנו) מתכנן להיות ראש ממשלה. "זאת תוכנית לטווח ארוך", הוא אומר, "יש לי זמן ויש לי סבלנות. אני צריך לצבור עוד ניסיון. אני לא מאלה שעוד לא חיממו את הכיסא בכנסת, וכבר מכריזים שיהיו ראש ממשלה". בדרך הארוכה הזאת מתכנן אלקין לעצור בתחנת ביניים: תפקיד שר החינוך. כיבוש מעמדו של אביגדור ליברמן כ"רוסי הימני המוביל", הוא שלב הכרחי בדרך.

הראיון עם אלקין (41) ערב השבעת הכנסת החדשה, השלישית בה הוא מכהן, מתקיים בביתו שבהתנחלות כפר אלדד. ההתנחלות הקטנה, קצת יותר ממאה משפחות, עומדת ממש על סף מדבר יהודה. כל כך קטנה, שכשמבקשים למקם אותה אומרים "זה ליד הנוקדים", התנחלות קטנה אחרת ששמה הולך לפניה בזכות העובדה שהיא מקום מגוריו של שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן. לשתי ההתנחלויות מגיעים דרך כביש חדש יחסית העוקף כפרים פלסטינים שבדרך ומקצר את זמן הנסיעה מירושלים לכ-25 דקות. בעגה העממית, מכונה כביש זה "דרך ליברמן". אגדה אורבנית מספרת כי הכביש נסלל לנוחותו של יו"ר ישראל ביתנו. בדרך, חולפים על פני מוצב הרודיון, בסיס צבאי שמיקומו, מוזר להפתיע: הוא כמעט נוגע בבית פלסטיני נאה ונראה שהשניים חיים בשכנות יוצאת דופן.

לביתה החדש נכנסה משפחת אלקין לפני חודשים מספר. עד אז, התגוררו בקרוואן צפוף בהמתנה לאישורים לבניית קבע במקום. הבעיה נפתרה כאשר שר הביטחון, אהוד ברק, הגיעה לקרוואן לבקר את אלקין כשנפטר אביו. ברק, פסנתרן מחונן, הזדעזע למחשבה שגשם שחדר אז דרך הגג עלול לפגוע בפסנתר של המשפחה. בתוך זמן קצר הורה ברק להסדיר אישורים לבתי קבע לכל המשפחות ביישוב. בתמורה, ביקש לוח עליו ייכתב: "פסנתר זה ניצל בזכות אהוד ברק". "הסיפור הזה מתמצת בעיניי את כל מהותו של ברק", אומר אלקין, ומציג לראווה את השלט עם הכיתוב המדויק.

בראשיתו של המשא ומתן הקואליציוני המתנהל עתה הגדיר פרשן פוליטי בטלוויזיה את אלקין, יו"ר קואליציה פעלתן בכנסת הקודמת, כ"חבר הכנסת החשוב ביותר בכנסת היוצאת". אחרים, מכנים אותו "חבר הכנסת המסוכן ביותר". אלקין מכיר את שתי ההגדרות.

אז מה אתה יותר - חשוב או מסוכן?

"אין סתירה בין שתי ההגדרות. אני אכן חזק בכנסת, אבל לא בגלל כוחנות. אני 'מכוון מטרה'. כשהעברתי את חוק החרם (המאפשר לשלול מגופים השותפים לקמפיין החרם על ישראל- כולל מוסדות אקדמיה וגופים כלכליים- את הזכות להשתתף במכרזים של המדינה. החוק נידון עתה בבג"ץ – ל.ג) אמרו עלי שאני אחד מחברי הכנסת החכמים, ועל כן גם המסוכנים ביותר. בדרך כלל, מתארים אותי כאיש האפור מאחורי הקלעים הטווה קורי עכביש שחברי כנסת תמימים נופלים לתוכם".

אתה הופך את האפרוריות הזאת לנכס, וזמן רב שייטת בשקט מתחת לרדאר הציבורי. בשנה האחרונה, כשניסית להעביר כל מיני חוקים שבאו לזעזע את הדמוקרטיה הישראלית, משכת אש. קריקטורה ב"הארץ" תארה אותך כקלגס פשיסטי המצחצח מגפיים בדרך לרמוס את הדמוקרטיה.

"האפרוריות הזאת עליה את מדברת היא אכן נכס בשבילי. הקריקטורות לא פוגעות בי, אם כי מאד לא אהבתי את הנופך האנטישמי שלהן. בחלקן אני מוצג כיהודון גלותי בעל אף ארוך. אבל הצלחתי. חוק החרם הוא לא היחיד, היו בתקופה ההיא עוד הצעות חוק. למשל, הרפורמה במערכת המשפט שבאה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים לבית המשפט העליון".

החוקים האלה, שלא עברו בינתיים, נראים כמתקפה מאורגנת על הדמוקרטיה הישראלית.

"להפך. מבחינה פוליטית, החקיקה הזאת היא הוכחה שלראשונה בחיים הימין החליט לא רק לנצח בבחירות, אלא גם לשלוט".

בהתקפה עליך אז היו הרבה מוטיבים שהזכירו את המוצא ה"רוסי" שלך ואת העובדה שהגעת לישראל רק לפני כ-20 שנה. כינו אותך "בולשביק", פוטין קטן. האמירה הייתה "איך הרוסי החדש הזה מעז".

"ברור שיש פה מרכיב גזעני. מצד שני,יש בפעילות שלי משהו מן הרוח הרוסית שמבקש תכלית, שדורש להשיג מטרה, פחות מתחשב ב'מה יגידו' ופחות תלוי בטאבואים מושרשים. כשהעברתי את חוק החרם, הנידון עתה בבג"ץ, התקשר חבר לברך אותי, ואמר לי שחוק כזה יכניס אותי לעשירייה הראשונה בפריימריס בליכוד (דבר שאכן קרה – ל.ג.) וחוק שני כזה יכניס אותי לכלא. הוא הזהיר אותי שאפשר בישראל לחוקק חקיקה ימנית, אבל להתעסק עם מערכת המשפט ולדרוש שימוע לפני מינוי לשופטים בבית המשפט העליון - זה מסוכן. זו מערכת נקמנית. הזכרתי לו שבגיל 19 הייתי סגן ראש הקהילה היהודית באוקראינה והתנגשתי גם עם המאפיה הרוסית וגם עם הק.ג.ב - בו זמנית. איומים לא עובדים עלי. הם רק מקשיחים אותי.

בזמנו, הציע ליברמן לכל מי שפוחדים מפגיעתו בדמוקרטיה 'לקחת ואליום', כדור הרגעה. זה מה שגם אתה מציע?

"זה ההבדל ביני לבין איווט. אני לעולם לא אומר לאנשים לקחת ואליום. אני אסביר להם שאם יקשיבו לי, החיים שלהם יהיו הרבה יותר יציבים ובטוחים בעוד 20 שנה. דווקא הייצוג הנוכחי בבית המשפט העליון פותח פער גדול מדי בין ההרכב הדמוגרפי של בית המשפט העליון לדמוגרפיה של החברה הישראלית. השיטה אוליגרכית מדי, ודווקא היא מסכנת את מעמדו של בית המשפט העליון. עם זאת, ידעתי מראש שבשלב הזה הצעת החוק הזאת לא תעבור. בעתיד, אני מתכוון להמשיך בחקיקה הזאת.

ההשוואה בינך לבין ליברמן עולה מדי פעם כשמתארים שני "רוסים" כוחניים, בעלי יחס דומה לדמוקרטיה ולאליטות הישנות. אני מניחה שאתה ער לעבודה שאתם על אותה משבצת.

"יש דמיון. הייתה אפילו קריקטורה שהציגה את שנינו עושים ניתוח לדמוקרטיה הישראלית. ביחסים בינינו היו עליות ומורדות. לתחושתי, היה לו קשה להשלים עם דמות דוברת רוסית שמשחקת במגרש שלו - הרוסי הימני - ואפילו אינה מן המפלגה שלו. היה לנו ריב גדול בכנסת על השאלה מי יעסוק בקשרים עם רוסיה. הוא לא רגיל שמתעסקים אתו. היום, יש בינינו יחסי אמון. עם כל הדמיון השטחי, יש בינינו הבדלים עצומים. ההבדל הגדול ביותר הוא הכיפה שעל ראשי שממצבת אותי במחנה אחר".

נראה כי אתה בדיוק הפרופיל של האליטה החדשה: גם רוסי, גם דתי, גם מתנחל. ובכל זאת, אתה בטוח שישראל בשלה כבר לראש ממשלה "רוסי"?

"אני מזכיר לך שאני מדבר על תוכנית לטווח ארוך. השאלה שלך מורכבת, ויכול גם להיות שאת צודקת, שאין עדיין מוכנות ל'רוסי'. אבל האפיון שלי היום הוא יותר 'דתי' מ'רוסי'. גם לראש ממשלה דתי אין אולי מוכנות היום, אבל מי שיבחן את הנתונים של תלמידי כיתה א' היום, יראה לאן החברה הישראלית הולכת. לכן השאלה שלך מורכבת גם מעניין דמוגרפי וגם מהבשלה, ושניהם הולכים באותו כיוון. בתוך גוש הימין את מגלה היום 15 מנדטים "רוסיים". האליטה הישנה-חילונית-שמאלנית מאבדת את הרוב שלה. היא מבוהלת. אכן, לטווח הארוך יש לי יתרון".

התוכנית הברורה הזאת עלולה להשתבש עם ביקור אובמה בישראל. הוא, מן הסתם, ירצה לראות תזוזה בתהליך המדיני. אתה עצמך אמרת ב-2006, כשעוד היית ח"כ בקדימה, שנתניהו ימסור שטחי ארץ ישראל בתמורה. אתה עוד חושב כך?

"לא. סיכנתי את הקריירה שלי ואת מעמדי בקרב דוברי הרוסית במעבר מקדימה לליכוד כדי שביבי יהיה ראש ממשלה. יצאתי אמנם נגד נאום בר אילן, שבו דיבר ראש הממשלה על שתי מדינות, אבל עדיין הוא ראש הממשלה המועדף עלי. הוויכוח על שתי מדינות הוא בכלל תיאורטי בין יהודים, ותהיה זו טעות של הימין לפצל עצמו על רקע זה. להערכתי, אובמה לא בא לריב, אלא בא לחבק. יכול להיות שאהיה מוטרד מן החיבוק יותר מאשר מן הריב".

ליברמן תמיד אומר שיהיה מוכן לפנות את ההתנחלות שלו לטובת שלום אמת. ואתה?

"אני לא מאמין בשלום אמת".     

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
האם ליברמן יצליח להמציא את עצמו מחדש?
קסניה סבטלובה | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
הניצחון חסר התקדים של נתניהו לא יציל אותו מהמשפט
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 3, 2020
הקרב על 61 מנדטים יורד מתחת לחגורה
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 28, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020