דן מרידור רוצה התאמה בין מדיניות ההתיישבות לבין מדיניות השלום

רגע לפני שהוא מסיים את תפקידו, מספר השר היוצא דן מרידור למזל מועלם על ההזדמנות המדינית שהוחמצה - ולאו דווקא בגלל ישראל, על הגרעין האיראני ועל הדרכים לעצרו.

al-monitor .

נושאים מכוסים

settlements, palestinian, likud, israel

פבר 15, 2013

דן מרידור יעזוב בעוד שבועות בודדים את תפקידו, ויחזור לעמדת האזרח המשקיף. זו תהיה פרידה כפויה של השר לענייני מודיעין ואנרגיה אטומית ממוקדי קבלת ההחלטות ומהפורומים הביטחוניים המצומצמים ביותר, לאחר שנים שהוקדשו בעיקר למאבק לעצירת תוכנית הגרעין האיראני. מאות רבות של שעות הקדיש מרידור בארבע השנים האחרונות לעניין, אבל עובדה זו לא עמדה לזכותו בבחירות המקדימות – חברי מרכז הליכוד דירגו אותו במקום לא ריאלי ברשימתם, ושלחו אותו הביתה. מרידור נענש על ידי מפלגה שהקצינה לימין והקיאה אותו מתוכה בשל מתינותו המדינית ומאבקו לשמירת עצמאות בית המשפט העליון.

האיש היחיד שיכול להעניק לו תפקיד בממשלה כשר חיצוני הוא בנימין נתניהו, אבל לנתניהו יש צרות קואליציוניות משלו, כך שגם התקווה הכמוסה של מרידור להישאר במקומו הולכת ונגוזה.

בגיל 66, מרידור מפוכח יותר. את החלום לעמוד בראש הליכוד ולרוץ לראשות הממשלה הוא כבר נטש מזמן. השאיפות האלה היו נכונות לתקופה של לפני עשרים שנה. אז הוא עוד היה מ"נסיכי הליכוד" - יחד עם בני בגין ומיכאל איתן, שיחד אתו נשלחו הביתה באותו לילה שבו נודעו תוצאות הפריימריז - נסיך שטיפס בטבעיות במעלה ההירארכיה המפלגתית עד לנקודה שבה נעצר. חסר לו ה"קילינג אינסטינקט" הדרוש כדי לעבור אותה.  גם העובדה שהיה מראשוני המחנה הלאומי שראו ברעיון שתי המדינות פתרון לסכסוך עם הפלסטינים, לא סייעה לו להגיע לראש הפירמידה בליכוד.

השבוע, רגע לפני שהוא נפרד מהממשלה, אני שואלת את מרידור האם חזרתו לפוליטיקה לפני חמש שנים הייתה משתלמת. האם הוא חש שהצליח להשפיע. התשובה ארוכה ומורכבת, אבל אני מתרשמת שהיא בעיקרה חיובית.

בראיון מיוחד לאל מוניטור מדבר מרידור גם על הגרעין האיראני, ועל הקיפאון המדיני, אותו ליווה מקרוב.

לאן נעלם בארבע השנים האחרונות המו"מ עם הפלסטינים?

"מערכת הבחירות כאן יצרה אשליה כאילו אין בעיה פלסטינית. חוץ מלבני איש לא דיבר על זה. נוצרה כאן מעין אשליה, שאפשר לחיות עם המצב הנוכחי לדורי דורות, וזה בפירוש לא נכון. זאת אנומליה. 45 שנה יש לנו אנומליה, ולא חשוב מי צודק. אני חושב שאנחנו צודקים, אבל ככה זה לא יכול להימשך. לכן אני מקווה שהממשלה שתקום עכשיו תעסוק בזה ברצינות, מפני שהמשך המצב הקיים מסוכן לישראל.

יש אשליה שמכיוון שאין טרור אז אפשר להמשיך כך. אני חושב שסיכול הטרור הוא לא רק הצלחה שלנו, הוא גם אסטרטגיה של אבו מאזן. אבל אם נלך באותה הדרך שבה אנחנו הולכים היום, ללא גבולות ברורים, אז בסוף תהיה לנו מדינה אחת מהירדן ועד הים. ודבר זה, בעיניי, מהווה סכנה לכל החזון הציוני. אני חושב שגם לפלסטינים יש עניין לשנות את המצב הקיים".

אז מה בעצם קרה כאן?

לפני ארבע שנים היינו שם. אולמרט הציע הסדר סופי. הוא הציע לאבו מאזן את כל השטח, כולל חלוקת ירושלים, ובכך להביא לקץ הסכסוך. אבו מאזן לא קיבל את זה.

זה מציב סימן שאלה גדול מאוד מבחינתנו. מדוע אבו מאזן, שהקדיש עשרות שנים מחייו לעניין הפלסטיני, לא חטף בשתי ידיו את ההצעה?

אין לי תשובה ודאית, אבל העובדה היא שעד היום שתי ההצעות מרחיקות הלכת ביותר שהוגשו בידי ישראל להביא לסוף הסכסוך נתקלו בסירוב פלסטיני. באחת מהן הייתי שותף, עם ברק וערפאת בקמפ דיוויד. אחר השנייה, שהציע אולמרט, עקבתי מקרוב. אני מוכן לחתום כבר הלילה על הסכם, אני רק לא משוכנע שהצד הפלסטיני מוכן''.

ובכל זאת, אמרת לאורך כל השנים האחרונות שצריך לפעול...

"מעולם לא ויתרתי, וגם עכשיו אני לא מוותר על הסכם מלא. אני לא מוותר על סוף הסכסוך, אני רק אומר שאם נדבוק בהסכם מלא, יכול להיות שלא יהיה כלום, זה מסוכן. ולכן צריך לחפש מה קורה כשאין הסכם מלא.

בינתיים התרחשה התופעה המדהימה של האביב הערבי. אני רואה את כל זה, אני רואה מה קרה במצרים, ואני יודע שכשהופכים את הסכסוך הזה לסכסוך דתי, אז אין לו פתרון, כי אלוהים לא עושה פשרות.

כי אם איראן וחמאס אומרות שעל פי הדת ישראל לא יכולה להתקיים, אז אי אפשר להתפשר על זה. ואם הכוח של החמאס עולה, נוספת בכך עוד שכבה שמקשה על השגת פתרון קבע. לעומת זאת, זה לא מקשה על הסדר ביניים. אני אומר שוב: אני לא רוצה הסדר ביניים, אני רוצה הסדר קבע, אבל אני חושש שאם נגיד 'רק הסדר קבע' , אז נישאר במצב הקיים".

אז מה עשית לטובת זה בארבע השנים האחרונות? הרי היית שר בכיר, ישבת בקבינט המדיני-ביטחוני ובשמינייה...

"אני יודע היטב מה אני הייתי עושה. אני אומר את דעתי שלי. ראשית, ישראל צריכה לבקש הסדר סופי ולהיות מוכנה לנהל מו"מ. הייתי פונה מחדש לליגה הערבית, ואומר להם: אנחנו מזמינים אתכם למו"מ.

במקביל הייתי מודיע לעולם שאנחנו מפסיקים לבנות מעבר לגושים, מכיוון שצריכה להיות התאמה בין מדיניות ההתיישבות שלנו לבין מדיניות השלום. המצב כיום הוא שאין התאמה, כי אי אפשר לדבר על מדינה פלסטינית כפתרון, ולהמשיך להתנחל בכל השטח, ולכן צריך שישראל תודיע שהיא ממשיכה להתיישב רק באזורים שיהיו בסוף חלק מההסכם, כלומר בגושי ההתנחלויות ובירושלים.

אנחנו צריכים להתחיל לגבש את הגבול, לא לחכות. יש כבר הסכמה בינלאומית מתגבשת, שהגבול לא יהיה בדיוק כמו גבולות 67' , אלא הוא יהיה על בסיס 67'. זה מופיע בנאום אובמה מלפני שנתיים, והופיע במכתב של בוש לשרון. זה הופיע אפילו בהבנות ז'נווה של יאסר עבד רבו ויוסי ביילין".

לא ניסית לשכנע את נתניהו?

"דיברנו על זה הרבה. ארבע שנים רצינו מו"מ, נתניהו הרי נשא את נאום בר אילן, והלך לכנסת ואמר: אני רוצה את הגושים ואת ירושלים. אנחנו הקפאנו את ההתנחלויות לעשרה חודשים, אבל אבו מאזן לא בא. לכן אני לא מאשים את ביבי, כי דווקא הלכנו רחוק בעניין הזה וצריכים להיות הגונים''.

ממשלת ישראל, שאתה היית חלק ממנה החלישה את אבו מאזן בשנים האחרונות...

"אבו מאזן הוא מנהיג העולם הפלסטיני היום, ואין לנו פרטנר טוב ממנו. זה לא תפקידי להחליף אותו, ואני לא רוצה להחליף אותו, אבל אני רוצה להאמין שהוא מחפש דרך להסכם. אנחנו, מצידנו, צריכים לעשות הכל כדי להביא אותו למצב שיחליט כך. אנחנו לא צריכים לשבת באי עשייה".

יש תחושה שממשלת נתניהו התמקדה רק בעניין האיראני והזניחה את כל השאר?

"זה לא נכון. כן ניסו. נתניהו עשה הקפאה שאף אחד לא עשה לפניו, והם לא באו. צריך להבין שהנושא האיראני הוא חשוב לא רק בעניין הפלסטיני, אלא גם בכל הקשור לאביב הערבי. משטרים נפלו ובמקביל התחזק הציר האיראני. הסכנה היא משם: אם איראן, באמצעות הציר שבנתה עם סוריה וחיזבאללה, תהיה הכוח הדומיננטי בעולם המוסלמי, זה יהיה עולם אחר לגמרי. זה נושא שהוא בעל משמעות לא רק עבור ישראל אלא גם עבור ארה"ב והעולם הערבי. העובדה שרוב מנהיגי העולם הערבי מבקשים לעצור את איראן מלמדת שהם מבינים את הסכנה עבורם.

לדעתי, זהו המאבק שיעצב את המזרח התיכון ואת הסדר העולמי במאה ה-21. אם אמריקה במאה ה-20 הייתה מעצמה, ובמאה ה-21 היא לא מסוגלת אפילו למנוע איראן גרעינית, אז המסר הוא בעייתי, ולכן אנחנו בתוך מאבק מאוד משמעותי''.

אתה מטיל את כל האחריות למניעת הגרעין האיראני על ארה"ב?

"האיראנים הפסידו עשרות מיליארדים בשנה האחרונה בגלל הסנקציות. והכול מסיבה אחת - שהם לא מוכנים להפסיק את פרויקט הגרעין. אני חושב שהסנקציות עשו כבר שירות חשוב: איראן לא פורצת למהלך הגרעיני המלא, אבל הם לא ויתרו, ולכן אני חושב שזה הזמן הנכון לנשיא האמריקאי להגביר את הסנקציות, כדי שהאיראנים יבינו שהם צריכים להפסיק.

לישראל הייתה תרומה גדולה ליצירת הלחץ הבינלאומי על איראן. אני לא רוצה להגיד שרק אנחנו עשינו, הנשיא האמריקאי עשה - ועשה הרבה, ואירופה עשתה - אבל אפשר לעשות יותר”.

 

**החלק השני והפוליטי של הראיון יפורסם בהמשך.

 

 

 

 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
הקרב על 61 מנדטים יורד מתחת לחגורה
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 28, 2020
סיפוח בקעת הירדן: מתי נתניהו וגנץ יורידו את המסכות?
יוסי ביילין | | מרץ 1, 2020
כך קובר נתניהו את עיקרון שתי מדינות לשני עמים
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | פבר 27, 2020
האם ניצחון של נתניהו יביא לסוף הדמוקרטיה הישראלית?
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 26, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020