ביום שאובמה יגיד לנתניהו: "תסתדרו לבד"

הגינויים החריפים של אובמה כלפי רה"מ, כפי שצוטטו בידי העיתונאי ג'פרי גולדברג, מעוררים הרהור בשאלה מה יקרה אם וכאשר לנשיא ארה"ב יימאס כליל מראש הממשלה הישראלי. כיצד זה ישפיע על הכלכלה הישראלית, על ההצבעות במועצת הביטחון של האו"ם, על היחסים עם האירופאים. המסקנה המתבקשת: בואו נקווה שהתרחיש לא יתממש.

al-monitor .

נושאים מכוסים

us, un security council, un, israel, europe, arrogance

ינו 20, 2013

כשקריין החדשות ציטט ברדיו את הידיעה על התגובה הלאומית הגאה של נתניהו לביקורת חסרת התקדים שהפנה נגדו הנשיא אובמה ביום שלישי, בדיוק עמדתי ברמזור ארוך במיוחד. הפניתי מבט שמאלה, אל עבר אחד  משלטי החוצות הגדולים. "מנהיג חזק לעם חזק", נכתב בו, לצד דיוקן ענקי של בנימין נתניהו. כמה קולות נוספו עכשיו לליכוד ביתנו, חשבתי לעצמי. כמה מהנהגים שממתינים מסביבי בייאוש לאור ירוק, שומעים זאת עכשיו ואומרים לעצמם: "מזל שיש לנו ראש ממשלה חזק. רק ביבי יכול להעמיד את האובמה הזה במקומו". נזכרתי שסקר שנערך ערב הבחירות לנשיאות בארצות הברית גילה, כי אילו אובמה היה עולה לישראל, הוא היה מתקשה להיבחר לראש עיריית פתח תקווה.     

כלל לא בטוח שאובמה ויועציו הפוליטיים מרוצים מהפרסום של ג'פרי גולדברג ברשת בלומברג. לא אופתע אם בימים הקרובים הם ישלחו את השגריר דן שפירו לאחת מרשתות הטלוויזיה בישראל כדי לספר לנו ש"מעולם היחסים בין שתי המדינות לא היו נפלאים כל כך". אבל אם אותן שיחות סגורות של אובמה, שציטט העיתונאי האמריקאי נכונות, אז מעולם לא הוטחה בראש ממשלה ישראלי ביקורת חריפה כל כך ("ראש ממשלה פחדן", ו"ישראל לא יודעת מהם האינטרסים שלה", היו רק חלק ממנה).

וזה גרם לי לחשוב, תוך כדי שהמכונית מזדחלת לאיטה אל עבר הרמזור,   על מה יקרה ביום שבו לאובמה יימאס מאיתנו. ביום שבו יגיד לנתניהו: "אתם לבד, תסתדרו בעצמכם". ולא מדובר רק במשחק מחשבה: סדרה של מסרים שמגיעים מארה"ב מלמדים שלאובמה נמאס מלהתקוטט עם נתניהו. נשיא ארה"ב "נכנע" למנהיג החזק שלנו וקרוב להחלטה קשה - החלטה מסוכנת יותר מכל: לקבל בהכנעה את הנזיפה של נתניהו, לחדול לגמרי מלהתערב בענייניה של ישראל ולומר לציבור הישראלי משהו כמו "רציתם מנהיג חזק? בבקשה, קבלו! שהוא יחלץ אתכם ממועצת הביטחון של האו"ם וממועצת אירופה. רק אל תפריעו לי. יש לי מספיק צרות משלי". 

הקדימון לתרחיש הצפוי ל"ממשלת-נתניהו-ללא-אובמה'', שודר ברחבי העולם בכ״ט בנובמבר אשתקד ביום ההצבעה שעברה באו"ם על פלסטין כמדינה משקיפה (באותו יום, 29 בנובמבר, לפני 65 שנה, אושרה באותו מקום ההצעה לחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, שסללה את הדרך להקמת המדינה).  לא רק שאובמה נמנע מללחוץ על מדינות מרכזיות באירופה, ובראשן גרמניה, שיצביעו באותו יום בעצרת האו"ם נגד הכרה בפלסטין כמדינה שאינה חברה  בארגון; הנשיא האמריקאי אף שיגר אליהן קריצה שהוא לא ימחה אם הן יימנעו, ואף יצביעו בעד הפלסטינים

ומה יקרה אם ממשלת ימין בראשות נתניהו תחליט לפרסם מכרז חדש להרחבת התנחלויות, או לבנות שכונה חדשה במזרח ירושלים? נתניהו ידע שבקדנציה הראשונה שלו, הוא  עוד יכול היה לסמוך על כך שאובמה יירט באופן אוטומטי את הגינוי לישראל במועצת הביטחון.  לא עוד. מאותו יום שבו לאובמה יימאס מאיתנו, כל מה שהוא יצטרך לעשות הוא להורות לשגריר האמריקאי במועצה להיעדר מההצבעה, ואם צריך - להביא פתק מהרופא. בפעם הבאה הוא לא יקרוץ לאירופים. הנשיא ידרבן אותם ללמד את נתניהו מי חזק יותר. 

א-פרופו אירופאים - באירופה אין תואמי אייפא״ק (השדולה היהודית החזקה בוושינגטון) שמהלכים אימים על חברי פרלמנט. במשרדי החוץ בפריז ובמדריד שוקלים זה זמן רב  את הרעיון להחרים כליל את תוצרת ההתנחלויות. ויש כבר מדינות שמשתעשעות ברעיון לשלוח את הישראלים לעמוד בתור לוויזות בקונסוליות שלהן בכל פעם שהם מבקשים לקחת את הילדים לטיול בר-מצווה באירופה הקלאסית. 

בקדנציה הבאה, כשאובמה כבר לא יספק גב לישראל,  שמעון פרס לא יוכל  לתקן את הנזקים שנתניהו וליברמן יגרמו ליחסי החוץ של ישראל. גם לא ברור היכן יהיה אהוד ברק כדי לספר לאמריקאים ולאירופאים שמייד נתניהו מפשיר את המשא ומתן ומקפיא את ההתנחלויות.  

שלא לדבר על הכוחות הזרים שישמחו להשיג דריסת רגל באזורנו. במזרח התיכון, כידוע, אין ואקום, ואם ארה"ב תלך אז מישהו כבר ייכנס במקומה. הרוסים, למשל, יתנדבו בשמחה.

ומה יקרה לכלכלה שלנו אם בהתאם למדיניות ה"תסתדרו לבד", יקוצץ הסיוע האמריקאי, או אפילו ייפסק לגמרי? היכן נקנה חלקי חילוף?

ועוד לא אמרנו מילה על האיום האיראני.  

התנועה ברמזור סוף סוף משתחררת. מבט אחרון לעבר שלט החוצות הענק.  שוב המילים "מנהיג חזק לעם חזק" מרצדות  לנגד  עיניי. אני צובר מהירות, וחושב לעצמי שהחוזק האמיתי של ישראל אינו מסתתר בפאתי דימונה (על פי מקורות זרים); הוא נמצא ( על פי מקורות גלויים לעין) במרכז וושינגטון. ישראל חזקה היא זו  שנתפסת בקרב שכניה כבת בריתה הקרובה של המעצמה החזקה בעולם, לא זו שמתגאה בשרירים חלולים על שלטי חוצות.   

 

מאמרים מומלצים

פורום השואה בירושלים: הפקה רוסית עם משמעויות גלובליות
קסניה סבטלובה | מורשת תרבותית | ינו 28, 2020
האם צפוי עימות ימי בין ישראל לטורקיה?
Joshua Krasna | תיאום ביטחוני/הגנה | ינו 23, 2020
משחק הלקרוס כובש את ישראל
אור וייל | ספורט ואתלטיקה בינלאומית | אוג 12, 2019
הקרע הגלוי לעין בין ישראל ליהדות התפוצות
קסניה סבטלובה | סקרי דעת קהל/מדגמים | יול 24, 2019
מה צ'אד רוצה מישראל ומה ישראל רוצה בדיוק מצ'אד
רינה בסיסט-ברושנין | תיאום ביטחוני/הגנה | נוב 28, 2018

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020