בשנים האחרונות סימן בנימין נתניהו אויב מרכזי אחד לשלטונו: המוציא לאור של "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. יותר מיצחק הרצוג או יאיר לפיד, הרבה יותר מאיראן, הפלסטינים או סכנות אחרות המשחרות לפתחה של ישראל, מוזס הפך לדמון האולטימטיבי, למטרת הדמות עליה רוקן נתניהו בקביעות את המחסנית המילולית והפרנואידית שלו.
לפני כשנתיים [2015] החל נתניהו לכנות את מוזס בשמו המפורש ("נוני"), לפרסם עליו פוסטים בעמוד הפייסבוק שלו, לכנות את כל מי שחתר תחתיו בשם "נוניסט" ולהסביר לכל מי שהסכים להקשיב שכל צרותיו, אויביו ושונאיו מופעלים על ידי אותו "נוני" מסתורי. לאחר ניצחונו המדהים בבחירות 2015, כנגד כל התחזיות, התגודדו מאות תומכי ליכוד מול נתניהו בנאום הניצחון ושאגו "הו הא, מה קרה, נוני אכל אותה". לא הרצוג, לא לפיד. נוני.
השבוע [ינואר 2017], כשהתברר שאיש העסקים המסתורי עמו ניהל נתניהו משא ומתן ארוך ונגוע בשחיתות על "דיל" הנתפס כקבלת והענקת שוחד הוא אותו נוני מוזס, היה ההלם בישראל עצום. אולי אפילו חסר תקדים, בכל הקשור להתפתחויות פוליטיות דרמטיות. פתאום התברר שמאחורי הקלעים של היריבות הפוליטית-כלכלית האדירה הזו, ניהל נתניהו משא ומתן אינטנסיבי עם מוזס בו נדונה עסקת חבילה: מוזס ישנה את הסיקור העוין של קבוצת "ידיעות" נגד נתניהו, ואילו נתניהו יפעל לקידומו של חוק שיאסור את הפצתו בחינם של "ישראל היום", החינמון הממומן על ידי פטרונו של נתניהו, המיליארדר שלדון אדלסון.
מדובר בסדרה ארוכה של שיחות ארוכות, שהוקלטו ללא ידיעתו של מוזס, על ידי ראש הסגל בלשכת נתניהו, ארי הרו, החשוד גם בפרשה אחרת הקשורה לטוהר מידותיו של נתניהו.
לראשונה זה שנים, שלטונו של נתניהו נתון בסכנה מוחשית. "בדיקה" שארכה כעשרה חודשים הבשילה לחקירה פלילית מלאה, שמכה בתדהמה את המערכת הפוליטית והתקשורתית ומייצרת מסה קריטית המסוגלת להביא בסופו של דבר לירידתו של נתניהו מהבמה וחילופי שלטון בישראל.
הפרטים הנחשפים בימים האחרונים משקפים מציאות אפלה, עמוסת יצרים, רוויית תככים, מהסוג שנראה בדרך בסדרות טלוויזיה דוגמת "בית הקלפים" ואפילו "משחקי הכס".
סיפור המשא ומתן המושחת בין נתניהו למוזס הוא רק קצה של קרחון המשתקף בהתנהלותו של נתניהו ומשפחתו לאורך שנים. ההתנהלות הזו, עליה דווח בתקשורת פעמים רבות, מעולם לא זכתה לטיפול משטרתי. עכשיו, הסכר נפרץ. המשטרה חקרה בחודשים האחרונים עשרות מקורבים לנתניהו, ביניהם גם מיליארדרים מוכרים כרונלד לאודר (ממנו נגבתה עדות במתקן של יחידת העילית המשטרתית להב 433 בישראל) והמפיק ההוליוודי ארנון מילצ'ן; עכשיו מבקשת המשטרה לחקור גם את המיליארדר האוסטרלי ג'יימי פאקר, שהפך בשנה האחרונה לחביבה הקרוב של משפחת נתניהו ובעיקר של הבן המוגדר כיורש הרשמי, יאיר נתניהו.
בכל הקשור למילצ'ן, נמצאו ראיות למימון מתמשך של סיגרים יקרים, שמפניה ורודה ועוד מיני אלכוהול משובחים שנהג להביא, אישית ובאמצעות שליחים, למעונה של משפחת נתניהו. המשטרה תפסה אצל מילצ'ן חשבוניות בסך העולה על 400 אלף שקל, על הקניות הללו שערך לטובת המשפחה, ועל פי דרישה. הנהנתנות המפורסמת של משפחת נתניהו עומדת עכשיו במרכזה של סריקה משטרתית מדוקדקת, והתמונה המתקבלת קשה.
השאלה היא האם כל הגילויים והפרסומים הללו ישכנעו את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להודיע בסיומה של החקירה על הגשת כתב אישום נגד נתניהו. נכון לעכשיו, הודעה כזו לא נראית מופרכת. נהפוך הוא. יהיה למנדלבליט קשה מאוד להמשיך להגן על אורח החיים והמנהגים הללו. השיחה המושחתת בין נתניהו למוזס, שתמצא בסופו של דבר את דרכה גם לאזני הציבור הישראלי, תספק ליועץ המשפטי גם את המטריה המוסרית ואת הצידוק מול ההתקפות הצפויות של הימין.
השאלה היא, איך ינהג נתניהו. על פי החוק בישראל, ראש הממשלה יכול לכהן בתפקידו גם אחרי שמוגש נגדו כתב אישום, והוא חייב להתפטר רק אחרי ההרשעה החלוטה. יחד עם זאת, על פי הלכה שפסק בית המשפט העליון בשנת 1993 בעניינו של השר אריה דרעי, שר שהוגש נגדו כתב אישום צריך להתפטר מתפקידו. זוהי, כנראה, הלכה מחייבת ונתניהו יתקשה לדבוק בכיסאו גם אחרי הגשת כתב אישום, אם יוגש כזה. במצב זה, יופנו העיניים לעברו של שר האוצר משה כחלון, העומד בראש סיעת "כולנו" בה עשרה חברים. כחלון יוכל לעשות "מעשה אהוד ברק", שהראה לאהוד אולמרט את דלת היציאה מתפקיד ראש הממשלה בנסיבות דומות בשנת 2008.
כך או אחרת, נתניהו נמצא עכשיו בעיצומו של הקרב המאתגר ביותר על חייו הפוליטיים. המדרון חלקלק, אבל נתניהו כבר הוכיח שהוא מסוגל להיחלץ גם ממדרונות כאלה.