בקהיר הגיבו יחסית בחיוב לבחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה״ב, בעיקר כתגובת נגד לביקורתו של הנשיא היוצא ברק אובמה כלפי הפרות לכאורה של זכויות אדם במצרים, וכן כתגובת נגד לעסקת הגרעין מול איראן ולחולשה שהפגינה ארה"ב (בעיני קהיר) במלחמה נגד הטרור המוסלמי הפונדמנטליסטי.
מקור בכיר במשרד החוץ המצרי סיפר לאל-מוניטור בעילום שם ששגריר מצרים בוושינגטון נמצא במגעים עם הנשיא הנבחר טראמפ. לדבריו: "המסר שהעברנו לממשל החדש הוא שמצרים מבקשת לשפר את יחסיה עם וושינגטון לשם מאבק בדאעש וכדי להגביר את הסיוע הביטחוני למצרים". אותו בכיר הוסיף ואמר שבקהיר הבהירו לאנשי הצוות של טראמפ את חשיבותה הרבה של הסוגיה הפלסטינית, ואת הצורך לחזק את הנשיא אבו מאזן מול חמאס.
עם זאת, בהקשר זה הציגו המצרים בדיסקרטיות תנאי אחד ויחיד: בקהיר לא מתכוונים להתחייב לשיפור היחסים, אם שגרירות ארה"ב בישראל תועבר מתל אביב לירושלים. בהתחשב ברגשות העזים של דעת הקהל המצרית כלפי הפלסטינים וכלפי העיר הקדושה לאיסלאם, בקהיר רואים בסוגיה הזאת קו אדום.
בהנהגת הרשות הפלסטינית מתייחסים לאפשרות הזאת בחומרה רבה עוד יותר. מקור בכיר באש"ף ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם אמר שאין לשלול צעד כזה, לאור התנהגותו ההפכפכה של דונלד טראמפ. לדבריו, ישנם אנשים רבי-השפעה בפמלייתו של הנשיא הנבחר שמחזיקים בעמדות ימניות קיצוניות ובנטייה חזקה לטובת ישראל, ההתנחלויות וירושלים, ועל כן הם בהחלט יכולים לקדם החלטה שכזו.
הבכיר הסביר כי מבחינת הפלסטינים, העתקת שגרירות ארה"ב לירושלים כמוה כ''קסיוס בלי'' (עילה למלחמה), ועל כן הם מתכננים כבר עתה שורה של צעדים לעת צרה. ברמאללה מתאמים את הצעדים הללו מול מצרים, ירדן, סעודיה, מרוקו והליגה הערבית. הבכיר מנה חמישה צעדים, בהם ביטול הסכמי אוסלו (כולל התיאום הביטחוני בין ישראל לפלסטינים); ניתוק הקשרים הדיפלומטיים בין מצרים לישראל ובין ירדן לישראל; ביטול יוזמת השלום הערבית מ-2002 כמתווה רלוונטי; קריאה לקהילה הבינלאומית לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל; ותכנון אינתיפאדה חמושה.
טראמפ הבטיח אמנם בנאום שנשא במרס האחרון בוועידת איפא"ק להעביר את השגרירות לירושלים, אך הוא ודאי איננו המועמד הראשון לנשיאות שהבטיח הבטחת בחירות שכזו. עם זאת, לדעת רבים, הבטחות העבר מסוג זה היו כולן מלכתחילה הבטחות חלולות, ואפילו בירושלים לא באמת ציפו למימושן. ועל כן יתכן מאוד שכך יהיה גם הפעם. אבל התנהגותו הבלתי צפויה של טראמפ והמזג החם שלו עלולים להניב הפתעות, וגם צעדים דיפלומטיים יוצאי דופן. הכל יכול לקרות: מניסיון נוסף להתניע תהליך שיוביל לפתרון של שתי מדינות לשני עמים ועד מהלך להעברת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים.
יועץ בכיר בצוות מדיניות החוץ של טראמפ, שהתגורר שנים רבות במזרח התיכון, סיפר לאל-מוניטור שטראמפ עדיין לא החליט קונקרטית כיצד להתמודד עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והוסיף שהנשיא הנבחר מודע היטב לחשיבות הרבה של הסוגיה הן בתקשורת והן בדעת הקהל. בעניין השגרירות, הוסיף היועץ ואמר, רוב הדעות בתוך צוות המעבר אינן מייחסות ערך רב לצעד כזה, לא מבחינה פוליטית ולא מבחינה דיפלומטית. עם זאת, ישנם קולות רמים ופרו-ישראליים בפמליה של טראמפ שהיו שמחים לראות צעד דרמטי והיסטורי כזה מצד הנשיא החדש, שבהעתקת השגרירות יכריז בבירור כי הוא מכיר בירושלים כבירת הנצח של ישראל. אחד מאותם קולות הוא של מושל ארקנסו לשעבר מייק האקבי (שעל פי כמה דיווחים, טראמפ שוקל למנותו לשגריר בישראל). לדברי אותו יועץ, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת כבר שוחח בנושא עם ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא הנבחר טראמפ.
לדברי היועץ, התגובות הקרירות שנשמעו מתוך הצוות בעניין הזה הציתו רעיון אחר, להעביר מתל אביב לירושלים רק מחלקה אחת משגרירות ארה"ב (אולי את מחלקת התקשורת).
יהיה אשר יהיה, אין ספק שמהלך כזה יעורר מהומה רבתי בעולם הערבי.
מקור בכיר במשרד החוץ הישראלי סיפר לאל-מוניטור שראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו רואה בחיוב מהלך שכזה, מטבע הדברים, וללא ספק ידגיש את חשיבותה של ירושלים המאוחדת כ"בירת הנצח של ישראל", בפגישתו הראשונה עם הנשיא העתידי בבית הלבן בחודשים הקרובים. ואולם על פי אותו מקור בכיר, נושא השגרירות אינו עומד בראש סדר העדיפויות של נתניהו לקראת פגישתו הראשונה עם נשיא ארה"ב הנכנס. דאגתו הראשונה של נתניהו, זו שידגיש בפגישה, היא שאיפתה של ישראל להמשיך את הבניה בגדה המערבית ללא כל הפרעה, במיוחד בגושי ההתיישבות, וגם באזור ירושלים.
הבנייה באזור ירושלים חשובה במיוחד לראש הממשלה נתניהו, כדי לחסום כל אפשרות של הקמת בירה משותפת בעתיד. אם כן, נראה שכך או כך - עם או בלי הסוגיה של העברת שגרירות ארה"ב - תונח סוגיית ירושלים על סדר יומו של הנשיא הנבחר, והרבה יותר מהר מכפי שציפה.