דילוג לתוכן העיקרי

צעירי עזה פונים לרשת לתרומות, הישראלים פותחים את הכיס

לסטינים מרצועת עזה הנצורה, שנאבקים במצוקה כלכלית קשה ובאבטלה גבוהה, הבינו כי פרויקט מימון המונים ברשת יכול לסייע להם לסגור חובות או לקנות בגדים. "אלוהים יברך את כל הישראלים שליבם רחום ותרמו לי כסף", אומר אחד מהם לאל-מוניטור.
Indigogo.jpg

"כשאנשים חיים במצוקה ומנהלים מלחמת הישרדות יומיומית נואשת שאיש בעולם לא יכול להבין אותה, הם מחפשים דרכים יצירתיות להרים ראש מעל האדמה ולנשום", כך, בקול שקט וכואב, אמר לי מ׳, צעיר פלסטיני מעזה שביקש להישאר בעילום שם מחשש שחמאס יתנכלו לו. הגעתי אליו לאחר שקיבלתי, כמו ישראלים רבים, הודעה אישית בפייסבוק לסייע לו בגיוס כסף לפרויקט שהעלה באתר מימון ההמונים הבינלאומי אינדיגוגו.

מ' היה מובטל כשש שנים, והחליט ללכת ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטה האיסלאמית בתקווה שכמהנדס יוכל למצוא עבודה בעזה. הוא סיים בהצלחה את לימודיו, קיבל את התואר, אך עבודה לא מצא כבר שלוש שנים. חובותיו תפחו ואין לו שום אפשרות לכסות אותם. עד כה הוא גייס רק רבע מסכום היעד שהציב לעצמו. כמעט חצי מתורמיו הם ישראלים.

מ' אינו לבד. על הרעיון לפנות באופן אישי לישראלים המזוהים כשוחרי שלום שמע מחבריו באוניברסיטה האיסלאמית שעשו זאת לפניו. צעירים נואשים, רובם בוגרי אוניברסיטאות, הבינו כי הדרך היחידה להקל ולו במעט על מצוקת חיי היומיום בעזה הנצורה היא לפתוח פרויקט סיוע באתר מימון ההמונים. הם גילו להפתעתם כי התורמים הכי נלהבים הם דווקא מי שנחשבים לאויביהם ולאחראים למצבם -הישראלים.

"יש שתי קבוצות של מגייסי כסף באתר", מספר לי מ', "קבוצה אחת המבקשת למכור מוצרים יחודיים ועבודות יד המיוצרות בעזה, וקבוצה שנייה של אנשים הפונים בבקשת סיוע ומקווים שיגעו בלבם הרחום של אנשים בעולם בכלל, וישראלים בפרט. גם אני פניתי בבקשת עזרה מאנשים שיתגייסו לחלץ אותי מהמצוקה הכלכלית האיומה שאליה נקלעתי. איש איש בדרכו".

פרויקט אחד מני רבים לגיוס כספים רשום על שמן של סטודנטיות באוניברסיטה האיסלאמית בעזה, ונקרא ״עבודת יד״. הן מציעות למכירה עבודות יד יחודיות ומרהיבות של תיקים, חולצות ופריטים רקומים מעשה ידיהן. כמו צעירים אחרים בעזה שגילו את אתר גיוס ההמונים, הן חיפשו בפייסבוק ישראלים שנראים כמו תומכי שלום על פי החומרים שהעלו לרשת החברתית. האנשים שעלו בחיפוש קיבלו מהן את ההודעה הזאת: ״אנחנו פונות אליך כי ראינו שאתה תומך בשלום. בעקבות המצב הכלכלי הקשה בעזה ושיעור האבטלה הגבוה החלטנו להקים פרויקט משלנו כדי לעשות את הצעדים הראשונים שלנו אל ההצלחה״.

הפנייה, כך נראה, נענתה פעמים רבות בחיוב. הפרויקט שלהן הצליח לגייס 8,400 דולר - 34 אחוז יותר מהסכום שהציבו לעצמן כיעד. מבין 132 תורמים - 90 הם ישראלים שלא חוששים להזדהות בשמם ברשימת התורמים לפרויקט באינדיגוגו.

את המוצרים שהן מכינות שולחות הסטודנטיות מעזה בדואר היוצא דרך מחסום ארז לחלוקה בסניפי דואר ישראל. נביל פראג׳, הממונה הפלסטיני על משלוחי הדואר מהרצועה, מתאם את שיגור החבילות עם מינהלת התיאום והקישור של צה״ל.

"זו לא תרומה פוליטית, אלא קודם כל תרומה אנושית", אומרת לאל-מוניטור ד״ק, ישראלית שמימנה את הפרויקט, "זה המעט שאני יכולה לעשות למען אנשים שחיים בסבל מאחורי הגדר. וחוץ מזה הגיעה לידי חבילה עם יצירת מופת, שאני מראה בהתרגשות לכל חבריי וחברותיי".

לא לכל צעירי עזה שפונים לרשת מימון ההמונים יש עבודות יד או יצירות אמנות להציע. רבים מהם פשוט מבקשים סיוע למטרות כמו כיסוי חובות, רכישת תרופות, סיום לימודים ועזרה לילדים. "עזרו למשפחתה של אמאני" הוא פרויקט של אמאני אחמד. קשה שלא להתרגש מהמסר שלה - מלים כואבות של צעירה המבקשת להציל את משפחתה הקורסת: ״אני אמאני אחמד מרצועת עזה הנצורה. סיימתי תואר במינהל עסקים לפני שלוש שנים. במצור החונק. החיים כאן ברצועת עזה קשים מאוד״.

אחמד מבקשת סכום של 5,700 דולר, לפי הפירוט הבא: ״עזרו לילדיי. עזרו למלא את צרכיהם. אני מבקשת את תרומתכם הנדיבה לעזור לי ולמשפחתי: 3,500 דולר לכיסוי חובות. 700 דולר לביגוד לי ולילדיי ולציוד לבית הספר. 1,500 להקמת פרויקט קטן למשפחתי״. עד לכתיבת שורות אלה היא הצליחה לגייס רק 918 דולר. גם ברשימת התורמים שלה ניתן למצוא ישראלים רבים.

פרוייקט מימון נוסף נקרא "עזרו לי להגשים את חלומותי שנקטעו בגלל הסגר" . נביל עבד בן 30 כותב שהוא בעל תואר מהנדס מ-2009, נשוי ואב לשלושה ילדים, אך הוא משתכר משכורת זעומה שאינה מאפשרת לו להתקיים. לתורמים בסכומים שונים הוא מבטיח הודעת תודה, ציור מעשה ידיו, או הטבעת תמונת התורם על חולצה.

"אני גיליתי את הצד האחר של הישראלים, הצד הטוב" , אומר לאל-מוניטור ש', שגייס גם הוא כסף באותה הדרך. ״חלקם מבינים את המצב הבלתי אפשרי שבו אנו חיים. אני צעיר מעזה שמעולם לא עשה דבר רע, תמיד תמכתי בדו-קיום, אבל חיי וחיי ילדי נגמרים. יש לי משפחה וילדים וחובות אין סוף. אני בסך הכל רוצה לחיות. מה קשה פה להבין?" ש' אומר כי אינו יכול להרשות לעצמו ששלטונות חמאס יגלו שהוא שוחח עם יהודים. הבטחתי לו שלא אציין את שמו ולא אסגיר את הפרויקט שהעלה לרשת. זה היה תנאי להסכמתו להתראיין.

"אלוהים יברך אותך", הוא סיים את השיחה ביננו, "ואת כל הישראלים שליבם רחום ותרמו לי כסף". שמעתי את קולו נחנק מדמעות. יש עשרות אלפי צעירים כמוהו בעזה הסגורה ומסוגרת כבר תשע שנים. ​