דילוג לתוכן העיקרי

הזנחה רבת שנים מסכנת את אתרי הארכיאולוגיה בעזה

השלטונות אחד אחרי השני אינם דואגים למורשתה של עזה, ולעתים קרובות מזניחים ומוחקים את ההיסטוריה הארכיאולוגית של חבל ארץ זה.
RTR2LFVK.jpg

העיר עזה, רצועת עזה. אתרים ארכיאולוגיים בעזה, חלקם בני אלפי שנים, חשופים לפגיעות חמורות ולנזק שגורם הצבא הישראלי במהלך המלחמות החוזרות ונשנות ברצועה - או שהם נתונים להזנחה מתמשכת על ידי השלטונות המקומיים לדורותיהם.

"בעזה מתקיים שילוב של תרבויות היסטוריות, בעקבות הפלישות והקרבות הרבים שהתרחשו בשטחה, בהיותה נקודת מפגש בין מצרים ללבנט. הדבר הפך אותה לכור היתוך עבור תרבויות שונות,  לרבות האשורית, הפרעונית, הביזנטית, הרומית, היוונית, הצלבנית ותרבויות האיסלאם", אמר לאל-מוניטור נאסר אל-יפאווי, מומחה להיסטוריה ומורשת ברצועת עזה.

בהודעה שפירסם ב-2 בספטמבר, 2014, אישר משרד התיירות והעתיקות שהעתיקות בעזה ספגו נזק כבד כתוצאה מתקיפות ישראליות על מבנים עתיקים במהלך התוקפנות האחרונה בעזה.

"למגזר הארכיאולוגיה נגרמו נזקים כבדים במהלך המלחמה הישראלית באחרונה, נזקים המוערכים ב-850,000 דולר בעקבות הריסתם של 74 מבנים ארכיאולוגיים, לרבות ארבעה שנהרסו כליל, 11 שנהרסו חלקית ו-59 שניזוקו חלקית", לשון ההודעה.

יפאווי, חבר במועצה המופקדת על הכנת תכנית הלימודים בנושא ההיסטוריה הפלסטינית וסוגיות עכשוויות, הוסיף ואמר כי "בנוסף על תקיפות ישראליות, המורשת התרבותית, כמו גם האתרים הארכיאולוגיים המוסלמיים והנוצרים, סבלו מפגיעות משמעותיות כתוצאה מהזנחתם על ידי ממשלות שונות זו אחר זו".

הוא הוסיף: "ממשלות אלה כשלו בשימורה של המורשת הפלסטינית בעזה. הם הפקירו אתרי מורשת לביזה, שוד ומחיקה בלי לתת אפילו תשומת לב מינימלית שמגיעה לתרבות המיוצגת באתרים ומבנים עתיקים אלה".

יפאווי הדגיש במיוחד את חוסר הניסיון הארכיאולוגי של חלק מהמומחים המקומיים, שתוצאתו היא חשיפתם של חלק מהאתרים הארכיאולוגיים הפלסטיניים לנזק וקריסה.

יפאווי הביא כדוגמה את מנזר סנט הילריון שנבנה בשנת 329 לספירה במרכז הרצועה וכולל את הכנסייה הביזנטית הראשונה בפלסטין, הנתונה במצב של הזנחה קשה על ידי השלטונות בעזה הואיל ונחשפה לבנייה עירונית מואצת בלא תחזוקה או שמירה.

עדנאן אבו דייה, פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטה האסלאמית, מסכים לחלוטין עם יפאווי בנוגע להזנחת השלטונות את אתרי הארכיאולוגיה והמבנים העתיקים בעזה. "כ-60 אתרים ארכיאולוגיים נחשפו בעזה, ולדעתי ישנם עשרות ואולי מאות נוספים שטרם נחשפו. עזה היא אזור עשיר באתרים ארכיאולוגיים חבויים", אמר לאל-מוניטור.

אבו דייה אמר עוד כי עדיף שאתרים אלה לא ייחשפו ויישארו חבויים עד שתבוא ממשלה המסוגלת להעריך את חשיבותן של האנדרטות והמורשת כחלק אינטגרלי מהזהות הפלסטינית. היא הצביע על כך שממשלות קודמות מחקו אתרים אחדים שנחשפו, לרבות את תל א-סאקאן, אתר ארכיאולוגי דרומית לעיר עזה שמקורו בתקופת הברונזה המוקדמת (3,300-2,300 לפני הספירה).

אבו דייה ציין עוד שאתרים אחדים בעזה שימשו בעבר כנקודת מפגש בין מצרים, הלבנט ואירופה. החשובה שבהם היא העיר העתיקה אל-בלאחיה, מערבית לעיר עזה, שהתקיימה בין השנים 1,200 לפני הספירה ל-324 לספירה. באזור זה התגלו אנדרטות ואתרים ייחודיים שכמוהם לא התגלו באף אתר ארכיאולוגי אחר ברחבי פלסטין.

הוא הסביר שעיר היסטורית זו כוללת את נמל אנתדון, העתיק ביותר בהסיטורייה של המזרח התיכון, והוסיף: "נמל זה מוזנח לחלוטין ואף אחד לא מטפל בו כיום. השתמשו בו גם כאתר לאימונים צבאיים של אחת מקבוצות ההתנגדות בעזה והוא נקבר על ידי חול בעוד שחלקים נרחבים ממנו נהרסו עד היסוד".

[עוזר] תת שר התיירות והעתיקות בעזה, מוחמד חאלה, הגיב להאשמות שהוטחו בממשלת עזה אודות הזנחה ואמר לאל-מוניטור: "אנחנו עושים מאמצים לשמר את האתרים הארכיאולוגיים והמבנים, אבל היכולות שלנו מוגבלות כתוצאה ממדיניות הסגר הישראלית".

חאלה אמנם אישר שמתקיימים מבצעים לגילוי אנדרטות ואתרים אלה בעזה – במיוחד באזור תל רפאח שם נמצא באחרונה מבנה מהתקופה הרומית – אבל הדגיש שתהליך החיפושים והשיקום איטי מאד כתוצאה מהסגר.

"ישראל מגבילה את כניסתם לעזה של חומרים שמשמשים לשיפוץ, וגם מונעת את כניסתם של גופים בינלאומיים שמתמחים בהיסטוריה ואנדרטות, כגון סוכנות החינוך, מדע ותרבות של האו"ם ( אונסק"ו) על מנת שיטפלו באתרים הארכיאולוגיים וההיסטוריים בעזה", אמר. לדבריו, המשרד שלו מעסיק בעלי מקצוע בתחומי השחזור והחיפוש, "אולם הניסיון שלהם אינו רב".

בנוגע להזנחתם של המבנים הארכיאולוגיים העזתיים אמר: "אנחנו שוקלים ברצינות להפוך חלק מהבתים האלה למוזיאונים ומרכזי תרבות על מנת להגביר את המודעות של הפלסטינים לדורות לתרבות שלהם".

יפאווי האשים את שלטונות חמאס המקומיים בעזה בהזנחתו של פסל אפולו, שמקורו מפלני יותר מאלפיים שנה והתגלה באוגוסט 2013. לדבריו, "חמאס נמצאת במשא ומתן עם שלטונות אירופאיים לגבי הפסל".

למומחים לארכיאולוגיה ומורשת לא ניתנה הזדמנות לבחון את הפסל או לראותו – למעט בתמונות – הואיל ומשטרת עזה מאד מגוננת עליו. חאלה אמר כי המשרד שלו "ביקש מהמשטרה להעביר לו את הפסל על מנת שיטפלו בו, בהיותו הרשות המקצועית המוסמכת, אולם בלא הואיל". הוא הכחיש שמתקיים משא ומתן לעסקה כספית בנוגע לפסל.

אבו דייה סבור שעל מנת לשמר את המורשת הפלסטינית ואתרים ארכיאולוגיים בעזה חייבים לחוקק חוק נוקשה שיגן על מונומנטים אלה מפני שוד וביזה, להקצות תקציבים לשחזור ולחפירות, לשמור על המורשת מפני אוכלוסיה גדלה מכיוון מהנילוס ומעל לכל, להסיר את המצור הישראלי ואת האיסור על כניסתן של משלחות חקר בינלאומיות לעזה.

מאמר זה מהווה חלק מסדרת המורשת התרבותית המזרח תיכונית שלנו, באוגוסט 2015. כדי לקרוא עוד מאמרים מהסדרה, אנא לחצו כאן.

More from Rasha Abou Jalal

Recommended Articles