דילוג לתוכן העיקרי

עם הפנים למעלה: ישראל עוברת לבניינים רבי קומות

בשנות ה-60 וה-70 היה בתל אביב, ואולי בישראל כולה, גורד שחקים אחד שהפך למונומט עירוני. מצוקת קרקעות יצרה בשנים האחרונות תנופה בבניית מגדלי עסקים ומגורים לאורך קו החוף של ישראל. ״הישראלים יצטרכו לנטוש את החלום של בית עם גינה״, אומר לאל-מוניטור האדריכל גיא מילוסלבסקי.
RTX3629X.jpg
קראו 

האדריכלים גיא מילוסלבסקי ואמנון שוורץ עמלים בשנה האחרונה על התוכניות לבניית המגדל הגבוה ביותר בישראל. מגדל ״בין ערים״ הרב-תכליתי אמור להתנשא לגובה של מאה קומות, בגבול שבין תל אביב, גבעתיים ורמת גן, בחברתם של מגדלים נוספים, אם כי מעט נמוכים יותר. בעצם, בעשור האחרון הפכה השכונה הזו שבמרכז הארץ למעוז של גורדי שחקים. בישראל כולה יש כמעט 800 בניינים שגובהם עולה על עשרים קומות.

בשנות השישים והשבעים, כולם בתל אביב ידעו בדיוק היכן נמצא מגדל שלום מאיר. זה היה גורד השחקים היחיד בעיר, ואולי בישראל כולה. הבניין, שמתנשא לגובה של 31 קומות, נצרב היטב בתודעתם של תושבי העיר כמונומנט עירוני. כל מה ששכן מדרום לבניין נתפס כפאתי תל אביב; וכל השכונות שמצפונה לו היו ל״אפטאון״, או צפון העיר. בניגוד מוחלט למגדל שלום מאיר, את השכונות הוותיקות יותר של תל אביב אפיינו פניני אדריכלות בסגנון הבאוהאוס - בניינים של ארבע או חמש קומות בלבד, שנבנו בקווים אופקיים ואלגנטיים, עם מרפסות צרות לאורך כל קומה. קו הרקיע של תל אביב היה נמוך ורציף, למעט מגדל שלום.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.