כבר בימי השלטון הרומי מילא הר הבית תפקיד מרכזי באסטרטגיית ״הפרד ומשול״. ״משמרת בית המקדש״ הופקדה בידי יוחנן הורקנוס השני, בעוד שיתר השלטון נמסר ל״טובי העם״. ראש הממשלה בנימין נתניהו יירשם בדפי ההיסטוריה כפוליטיקאי שעשה קריירה פוליטית מפוארת על גבי חומות של איבה, חומות שבנה בין אזרחי מדינת ישראל: בין ימין לשמאל, בין יהודים לערבים, בין דתיים לחילונים, בין אזרחים לפעילי זכויות אדם ועיתונאים. לעומת זאת, ההיסטוריה תזקוף לזכותו את אחת ההצלחות הגדולות באיחוד העולם הערבי והמוסלמי נגד ישראל והעם היהודי.
במשך שנים ארוכות מנסים הפלסטינים, בהצלחה מוגבלת ביותר, לאחד את העולם הערבי והמוסלמי סביב מאבקם על זכותם להגדרה עצמית. בשעה שדגלי ישראל מונפים מעל עשרות מאחזים פולשניים חדשים בגדה, דגלי ירדן ומצרים מוסיפים להתנוסס על בנייני השגרירויות ברמת גן ותל אביב. מדינות המפרץ טרודות במלחמות עם תימן וקטאר; הסונים והשיעים עסוקים בשפיכת דמים הדדית; כשמחנה אבו מאזן ברמאללה מתפנה מהקרב נגד חמאס בעזה, הוא מחפש מחסה מפניו של מחנה מוחמד דחלאן. ולא אמרנו כלום על מלחמת הכל-בכל בסוריה ובעיראק.
