"צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג. לשומרו בקופסה אטומה, מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן, לפחות עד תום ההתנתקות... צריך לשמור עליו לא רק מפני הדגלים הפוליטיים, אלא גם מפני דגלים משפטיים". זה היה וידויו של העיתונאי הוותיק אמנון אברמוביץ׳ בדיון במכון ון ליר בפברואר 2005, על הטענה שהתקשורת נוהגת בכפפות משי בפרשות הפליליות שצרו אז על ראש הממשלה אריאל שרון, בשל תמיכתה בנסיגה מעזה. הגישה הזאת, שזכתה לכינוי "איתרוג" - טיוח שחיתות תמורת קידום השלום - אפיינה במשך זמן מה גם את החקירות הפליליות נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט.
בניגוד לשניהם, החשוד הבא מהבית ברחוב בלפור שרף את כל הגשרים בדרך לשלום. איש אינו מדבר היום על אפשרות של "איתרוגו". נתניהו הבעיר את הגשר אל הפלסטינים, זה שבלעדיו אין דרך להגיע לפתרון המבוסס על העיקרון של שתי מדינות לשני עמים. במשך שנות כהונתו הארוכות הוא לא פסח על שום הזדמנות להחמיץ הזדמנויות לקדם את המשא ומתן עם הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן). במקום זאת, נתניהו ניצל כל הזדמנות "להעניש" את הפלסטינים בהרחבת הבנייה ליהודים ובהריסת בתים פלסטינים בשטח C בגדה.