משבר הר הבית ופרץ האלימות שליווה אותו הותירו את ההנהגה הפלסטינית ברמאללה מתוסכלת מאוד. אף שהושגה המטרה של השבת הסטטוס קוו על הר הבית (אל-חרם א-שריף), ואף שישראל סילקה את כל אמצעי הביטחון שהציבה בכניסות אל ההר, דעת הקהל הפלסטינית העניקה את מלוא הקרדיט דווקא לרדיקלים. הפלסטינים חשו שארגון חמאס והזרוע הצפונית של תנועת האחים המוסלמים, ולא הנשיא אבו מאזן או עבדאללה מלך ירדן, הם שכופפו את זרועה של ישראל.
שר פלסטיני בכיר, אדם בעל רקע ביטחוני עשיר המקורב לנשיא אבו מאזן, סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שבהנהגת הפתח מודאגים היום יותר מתמיד מאופיו של המאבק הפלסטיני כפי שהוא נתפס בעיני הציבור הפלסטיני והעולם הערבי והמוסלמי כולו. בהנהגה חוששים שאמצעי הביטחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו סביב מסגד אל-אקצא הוסיפו נופך דתי למאבק הלאומי הפלסטיני.