עכשיו כבר ברור ש"העסקה האולטימטיבית" בין הישראלים לפלסטינים, אותה הבטיח הנשיא דונלד טראמפ בימי נשיאותו הראשונים, לא הייתה אלא מקסם שווא. סידרת שיחות עם מקורות ישראלים, פלסטינים ודיפלומטיים מעלה תיאור מצב שונה בתכלית: התהליך המדיני תקוע, הנשיא טראמפ לא מעורב ולא מעוניין להיות מעורב, "צוות השלום" שלו איבד את האשראי המוגבל שצבר בצד הפלסטיני, אבו מאזן מאוכזב קשות מארה"ב, ואילו בממשלת הימין של נתניהו מחככים ידיים מתחת לשולחן ומפזרים את החששות הכבדים שהעכירו את האווירה בחודשים האחרונים. "לא יהיה כלום, כי אין כלום", לוחשים שרי ליכוד ושרי הבית יהודי בסיפוק, אפשר להירגע.
הסיפור שיכול להמחיש את המצב אירע בשבוע שעבר [יולי 2017], במהלך ימי משבר הר הבית שאיים להדליק את כל המזרח התיכון לפיצוץ גלובלי תוצרת מסגד אל אקצא. הממשל האמריקאי היה, במהלך ימי המשבר, נוכח-נפקד. למרות שניסו לקושש קרדיט על מעורבות עמוקה במאמץ להגיע לפתרון, האמריקאים לא היוו פקטור משמעותי בימים הקשים, בהם נדמה היה שהמזרח התיכון כולו יגלוש למעגל חדש של אלימות.