מקסים סוחוב כותב בעקבות ביקורו השבוע במוסקבה של מזכיר המדינה האמריקאי, רקס טילרסון: "ברוסיה עדיין פוסלים את האפשרות של החלפת נשיא סוריה בשאר אל-אסד. גם לברוב וגם פוטין ודאי לא יאמרו זאת לטילרסון בפה מלא, ועם זאת הם מצפים ממנו להבין שרוסיה השקיעה בסוריה משאבים רבים, צבאית ופוליטית גם יחד, ועל כן מחויבותה העיקרית של מוסקבה אינה לעתידו של אסד, אלא לעיקרון, לעוצמה וליוקרה של המשך שימור מעמדה באזור. משום כך, כל ניסיון לשנות את עמדתה של מוסקבה צריך לכלול גם מנגנון שיציל את כבודה, כדי שהקרמלין יוכל לשווק זאת לעולם כניצחון של הרוסים, כמו גם 'כהחלטה שהתקבלה לטובת האינטרס הרוסי' מבית".
בטור הזה צפינו בשבוע שעבר שלא יחול שינוי מהותי בעמדתה של רוסיה כלפי סוריה, וכך כתבנו: "פוטין העניק עדיפות עליונה לכינונה מחדש של רוסיה כמעצמה אזורית במזרח התיכון. תמיכתו במשטר הסורי שיפרה את המוניטין שלו כבן ברית אמין, והוא ודאי לא ירצה לאבד את שמו הטוב. פוטין הפנים את הלקחים מ-2011, אז נענתה ממשלתו להחלטת האו"ם שאישרה התערבות צבאית בלוב - מהלך שהוביל להדחתו של הרודן הלובי מועמר קדאפי".
