כותרת מאמרו של בן כספית (30 במאי), "האם הממשלה הכי ימנית תעשה שלום?", מזכירה את הפסוק המפורסם של הנביא ירמיהו, שחי במאה השביעית לפני הספירה: "היהפוך כושי עורו, ונמר חברבורותיו" [ירמיהו י''ג כ''ג]. למרבה הצער, הסיכוי שהממשלה הנוכחית תפנה רבע מיליון מתנחלים (השאר יוכלו להישאר בבתיהם במסגרת חילופי שטחים), ותוותר על ריבונות בהר הבית דומה לסיכוי שיו"ר מרצ זהבה גלאון תעבור דירה לאחד המאחזים בגדה המערבית. אלה הם [הפינוי והוויתור] שני תנאים הכרחיים, אם כי חלקיים, לשלום המבוסס על פתרון שתי המדינות. אמנם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון החדש, אביגדור ליברמן, אמרו השבוע דברים מעניינים ואפילו אמיצים על יוזמת השלום הערבית ועל הצורך בהסדר מדיני. אך, כמו שאמר השבוע הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן), אין לשפוט בני אדם על פי השיוך המפלגתי שלהם ועל פי התבטאויותיהם, אלא לפי מעשיהם למען השלום.
להלן רשימה (חלקית) של המעשים שממשלת ישראל נדרשת לעשות למען הסדר שלום, ברוח יוזמת השלום הערבית. כדאי שהרשימה הזאת תעמוד לנגד עיניהם של משתתפי ועידת השלום שתתכנס ביום שישי בפריז.