השינוי הדרמטי של הישראלים מאז האינתיפאדה הראשונה
עריכת השוואה בין יחס הציבור לחיילים שנשפטו על שימוש לא חוקי בכוח כלפי פלסטינים בתקופת האינתיפאדה הראשונה, לבין הפיכתו של החייל היורה מחברון לגיבור לאומי, מגלה עד כמה השתנתה החברה הישראלית. אפילו צה"ל הפך לשק חבטות.
בחודש פברואר 1988 תועדו ארבעה לוחמי גבעתי מכים באכזריות שני נערים פלסטינים ליד שכם. התמונות הסעירו את המדינה והעולם.
האירוע, שהתרחש בחודשים הראשונים לפרוץ האינתיפאדה הראשונה, הפך לאחד מסמליה. הוא הניח מראה אכזרית מול הישראלים בנוגע למתחולל בחצר האחורית שלהם, וחשף לראשונה באופן כה ברור את מחיר הכיבוש.
משפטם של החיילים, "מטובי בנינו", סוקר בהרחבה על ידי כלי תקשורת בכל העולם. בסופו הורשעו החיילים ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל. זאת בשונה מהיום [2016], כאשר החייל היורה מחברון הפך לגיבור המונים. מי שגילה אז אמפתיה אל החיילים, עשה זאת בעיקר בשל הסיטואציה הבלתי אפשרית עבור צעירים בני פחות מעשרים, שנדרשו להתחכך באופן יומיומי עם אוכלוסייה פלסטינית.
החיילים המכים על גבעות שכם לא היו הראשונים או האחרונים להישפט בבתי הדין הצבאיים בגין שימוש בלתי חוקי בכוח כלפי פלסטינים, שגרם לפציעתם או מותם במהלך האינתיפאדה הראשונה. אחריהם באו רבים וטובים.
