ב-4 במארס התרחש באיסטנבול אירוע חריג ביותר, שלא לומר חסר תקדים. חבורת שוטרים צעדה לעבר מערכת זאמאן, כשבידיהם צו בית משפט המורה על תפיסתו של העיתון היומי הגדול ביותר בטורקיה. הם פיזרו את מאות המפגינים שהמתינו להם מחוץ למשרדי העיתון באמצעות גז מדמיע, נכנסו בכוח לבניין והשתלטו על חדר החדשות. תוך זמן קצר נודע לעורך הראשי עבדולחמיד ביליג'י כי פוטר. אתר האינטרנט של העיתון נסגר. בה בעת, הארכיון הדיגיטלי של העיתון, ובו כל הידיעות, הכתבות ומאמרי הדעה מ-27 השנים האחרונות – נמחק. עיתון שלם נחרב.
ההרס פינה מקום ליצירה חדשה. יממה לאחר שהמשטרה השלימה את השתלטותה על העיתון, שבאחרונה הפך ביקורתי ביותר נגד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ומשטרו, מצא את עצמו זאמאן עם קו מערכתי הפוך מבחינה פוליטית, בניהולו של נאמן שמונה על ידי הממשלה. עתה מהלל העיתון את ארדואן ואת "טורקיה החדשה" הנפלאה. במלים אחרות, זאמאן הפך לאחד מעשרות עיתונים טורקיים שמשימתם היחידה היא לתמוך בנשיא רב העוצמה ולהטיל אימה על יריביו.