הנה זיכרון משותף לרבים מבני השלושים והארבעים בישראל: לקראת חג פורים היו נערכות ישיבות משפחתיות מעמיקות ויצירתיות, לעתים תחת מעטה סודיות, שבהן הועלו רעיונות פרועים לתחפושות מקוריות; לאחריהן, הוכנו התחפושות בעבודת יד מושקעת, כשלרוב היו אלה ההורים שישבו עד השעות הקטנות של הלילה כדי לתפור תחפושת מיוחדת עבור ילדיהם או אפילו בשבילם.
את המנהג היצירתי הזה, שנדמה כי הוא הולך ונעלם בימינו, החליפה תרבות קלה ופשוטה, שלא לומר עצלנית, אבל לא בהכרח זולה יותר, של רכישת תחפושות מוכנות. לרוב הן מיובאות ממתפרות בעולם השלישי, עשויות חומרים זולים ודי מכוערים אם להודות על האמת.