ישראל ורוסיה מתנהגות, על פי המיוחס להן, כמו שני אריות בסוואנה האפריקאית. אריה אחד, צעיר יותר, הוא הזכר השליט בטריטוריה. הוא רגיל לשוטט בה ולפעול כמעט ללא הפרעה. לפתע הגיע למקום אריה נוסף, בוגר יותר, חזק יותר, עוצמתי יותר. שני האריות בוחנים זה את זה בזהירות. אף אחד מהם לא מעוניין להיכנס לקטטה שעלולה לגרום נזק. הטריטוריה גדולה מספיק לשניהם והאינטרסים שלהם לא בהכרח מנוגדים. על כן הוחלט על דו-קיום בסוג של "שלום קר" ותיאום מסוים במהלכים שבשטח המשותף. מה שאנחנו רואים עכשיו, זה איך שני האריות הללו מסתובבים זה סביב זה, בוחנים זה את דריכותו של זה, מרחרחים, משרטטים גבולות, בודקים תגובות, מנסים לקבוע כללי משחק.
כך הסביר השבוע, בשיחה סגורה, דיפלומט מערבי המוצב במזרח התיכון את מה שמתרחש בין ישראל לרוסיה בכל הקשור למתרחש בסוריה. ביום שישי האחרון [30 באוקטובר] תקף חיל האוויר הישראלי, על פי פרסומים זרים, מטרות של צבא אסד וחיזבאללה בשטח סוריה.
בשבועיים האחרונים תוקפים הרוסים בקביעות מטרות מורדים בכל רחבי סוריה. חלק מהתקיפות הללו מתבצע בגולן הסורי, לא רחוק מהגבול הישראלי. אחת התקיפות ממש "גירדה" את גזרת הגבול והתבצעה באזור דרעה, כשישה מייל מהגבול בין ישראל לסוריה. רוסיה בוחנת, באמצעות התקיפות הללו, את העצבים של ישראל. המדיניות הישראלית ברורה: חיל האוויר מיירט כל מטוס או גוף אווירי שמגיע לקו הגבול, בלי לברר או לשאול שאלות מיותרות. על השאלה מה יקרה אם מטוסי קרב רוסים יחצו בטעות את הקו הזה, איש בצה"ל לא מוכן לענות.
כדי להפיג את המתח, נזכרים בישראל בקרבות האוויר מעל תעלת סואץ במסגרת מלחמת ההתשה בין ישראל למצרים. באחד מהם, ביולי 1970, הפיל חיל האוויר הישראלי חמישה מטוסי מיג-21 מוטסים בידי טייסים סובייטים. אף אחד בישראל לא רוצה לחזור לימים ההם, ובכל זאת, המצב לא פשוט.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
