ככל שחולף הזמן במניין 60 הימים שניתנו לבתי הקונגרס בוושינגטון לבחון את הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, מאז שהוצג בפניהם ב-19 ביולי, עוסקים מכוני מחקר וכלי תקשורת בישראל ובארצות הברית במעקב הדוק אחר התפלגות הקולות בין תומכי ההסכם למתנגדיו. למתנגדי ההסכם מובטח כרגע רוב רגיל. בקרב הרפובליקאים השולטים גם בסנאט וגם בבית הנבחרים, כולם מתנגדים, והצטרפו אליהם גם כמה דמוקרטים. השאלה הבלתי פתורה לכאורה היא האם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, יצליח לשכנע מספיק נציגים בבית הנבחרים ומספיק סנאטורים להתנגד כדי להשיג רוב של שני שלישים בשני הבתים. רוב כזה, לפי החוקה האמריקאית, דרוש כדי לגבור על וטו נשיאותי שהנשיא ברק אובמה התחייב להטיל לאחר ההחלטה הצפויה של הרוב הרגיל.
אלא שדווקא במרכז העצבים של המאבק נגד ההסכם, בלשכתו של נתניהו בירושלים, התגבשה הכרה שהסיכוי להשיג רוב כזה, שידחה וטו נשיאותי, הוא אפסי. או במלותיו של גורם מדיני בכיר שביקש שלא להזדהות: ״בלתי נתפס״. למרות ההערכה הזו, הגורם אומר בשיחה עם אל-מוניטור שראש הממשלה לא מתכוון להרפות מהמאמץ מול הקונגרס כדי להגדיל את מספר המתנגדים ככל שניתן, עד שישיג את מה שהוא מכנה ״רוב מוסרי מהדהד״, גם אם לא ״רוב דוחה וטו״. לדבריו, נתניהו טוען בשיחות עם מקורביו כי אותו רוב מוסרי אמור לבטא את ההתנגדות הרחבה להסכם בקרב הציבור האמריקאי, שלפי סקרים שהתפרסמו בסוף השבוע האחרון כוללת קרוב לשני שלישים מהאזרחים.
