קרב בעלות הברית
לפני שלוש שנים ויתר נתניהו, ברגע האחרון, על הפעלת אופציה צבאית נגד איראן. מה שנשאר לו כעת היא האופציה האמריקאית. עליה הוא הולך עכשיו, כנגד כל הסיכויים. מדובר בהחלטה גורלית שיכולות להיות לה השלכות מדיניות כבדות.
צירוף מקרים נדיר, אולי גורלי, עלול לזמן לנו בסוף ספטמבר מה שמשקיפים פוליטיים בוושינגטון מכנים "סערה מושלמת": מועד ההצבעה המכרעת בקונגרס על ההסכם בין המעצמות לאיראן ייפול בדיוק על הכינוס השנתי של עצרת האו"ם בניו יורק, שם יהיה גם הנמסיס הגדול של ההסכם, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בסמיכות מסוכנת לנשיא האמריקאי ברק אובמה ונשיא איראן חסן רוחאני. אם היינו רואים תרחיש כזה בסרט הוליוודי, הוא היה מאבד מיד את אמינותו. בנסיבות מסוימות, אנו עלולים להביט בתרחיש כזה במציאות.
ספירת 60 הימים בהם אמור הקונגרס ללמוד את ההסכם החלה השבוע [20 ביולי]. אחריה, תתקיים ההצבעה הראשונה. רוב הסיכויים הם שהנשיא יפסיד את ההצבעה הזו. בתוך עשרה ימים הוא יטיל וטו על הצבעת הקונגרס, וכעבור כמה ימים נוספים תתקיים ההצבעה המכריעה בה נדרש רוב של שני שלישים כדי להתגבר על הווטו של הנשיא.
התקופה הזו, בין ההצבעה הראשונה בקונגרס להצבעה השנייה, תיפול כנראה על ימי כינוס עצרת האו"ם בניו יורק.
האם בנימין נתניהו יגיע לעצרת מבעוד מועד ויקדיש את מיטב זמנו, מרצו וכשרונו הרטורי לקרב מאסף נואש אחרון על ליבם של המחוקקים בגבעה? כרגע, עושה רושם שכן, אם כי נתניהו עוד לא קיבל את ההחלטה הסופית; ומי שמכיר אותו יודע שגם אחרי ההחלטה הסופית, הוא מסוגל לקבל החלטה סופית יותר.
