כל העולם מדבר היום (14 ביולי) על הסכם היסטורי עם איראן, בעוד נתניהו מדבר על טעות היסטורית לעולם. וזו איננה הפעם הראשונה כמובן בה הוא משתמש במונחים מעין אלה.

"אנחנו לא נשלים" עם כניעתן של ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה, בתמיכתה של הנהגת 28 החברות של האיחוד האירופי, לממשלת איראן. כך הודיע ביום ראשון (12 ביולי) ראש ממשלה של מדינה בגודלה של ניו ג'רזי. בפתחה של ישיבת הממשלה השבועית האשים בנימין נתניהו את המעצמות בכניעה לאיראן, וטען כי הן עוברות לסדר היום על קריאותיה הבלתי פוסקות להשמדתה של מדינת ישראל.

אכן, מנהיג ישראלי אינו רשאי להשלים עם תוכנית להשמיד את מדינת היהודים. כשראש הממשלה מודיע שההסכם עם איראן מקרב את קצה של ישראל, הוא אינו רשאי להסתפק בהודעות לעיתונות. עליו להפוך כל אבן כדי להסיר את האיום הזה. הבנות לוזאן וההסכם הנרקם בווינה מלמדים שהאבנים המילוליות שנתניהו יידה על הבית הלבן מדוכן הנואמים באולם הקונגרס [3 במארס], לא השפיעו על המעצמות. עכשיו הוא נערך להטלת בליסטראות לכל עבר. דוד נגד פלוגה של גולייתים. לא בטוח שהפעם ידו של דוד תהיה על העליונה.

בהנחה שהביטוי "לא נשלים" אינו כולל תקיפה צבאית של איראן או חיסול מדעני גרעין על אדמתה - אחרי שזו חתמה על הסכם עם שש המעצמות הגדולות - הדרך היחידה לעמוד במשימה הזאת היא לגייס נגד ההסכם רוב גדול בקונגרס האמריקאי, כזה שיוכל לגבור על וטו נשיאותי. אין זה סוד לאיזו משתי המפלגות האמריקאיות נתונה אהדתו של ראש הממשלה. בבחירות הקודמות הוא לא הסתיר את תמיכתו ביריביו של אובמה – ואין שום סימן למהפך בעמדתו. חרף מאמציה של הילרי קלינטון להתיישר לפי הקו הימני בקהילה היהודית בארה"ב, מותר להניח שנתניהו יעניק את חסדיו למועמדם של הרפובליקאים – אלה שסידרו לו את הנאום נגד ההסכם עם איראן בפני שני בתי הנבחרים. הוא יעדיף ששם משפחה אחר, למשל משפחת בוש, יחזור להתנוסס על דלת הבית הלבן, ולא השם קלינטון.