במשך שנים החרדים בישראל נמנעו מלחפש תעסוקה בשורה של תחומים. כך למשל, לא היה ניתן למצוא כמעט חרדים שעובדים בתור זבנים, טכנאים, נהגי מוניות ואוטובוסים, פקידים, סבלים או סדרנים, מקצועות שנתפסו כ"עבודות לא מכובדות".
כילד שגדל בעיר בני ברק והתחנך בישיבה בירושלים, אני זוכר את היום שבו ראיתי לראשונה נהג אוטובוס חרדי. זה היה בגיל 16 בערך. חרדי הלבוש בחולצה לבנה, נראה מחזיק בידו את ההגה הגדול של קו 11 הירושלמי, כאשר מרבית העוברים והשבים מסתכלים במחזה כעל חזיון פלאים. לפני שבועיים חשתי כיצד הדה-ז'ה-וו מכה בתודעתי, כאשר בשמחה משפחתית שנערכה בעיר בית שמש ראיתי לראשונה אברכים חרדים מהקהילה ששימשו כמלצרים, והגישו אוכל לאורחים באירוע.