המאבק נגד תחבורה ציבורית בשבת: את מי השר כץ מנסה לרצות?
תגובתו הגסה של שר התחבורה לדרישה לתחבורה ציבורית בשבת מעידה כי הוא אינו מבין את השינוי שחל בדיון הציבורי בישראל: מערכים של דת ומדינה לערכים של צדק חברתי
ערב החג השני של פסח (9 באפריל) העלה שר התחבורה ישראל כץ פוסט קצר בעמוד הפייסבוק שלו: "בלי אוטובוסים, בלי מתי מעט המפגינים. סתם טיול שטח בנחל התאומים. חג שמח". לטקסט המתגרה הוצמדה תמונה של השר מטייל במסלול מוריק ויפיפה ליד משפחה דתית.
הפוסט הזה היווה שלב נוסף במאבק המתוקשר שהתפתח בימים האחרונים בין כץ לבין פעילים למען תחבורה ציבורית בשבת. הכל החל כשהם העלו את הדרישה לשנות את המדיניות ארוכת השנים בישראל שאוסרת על חברות האוטובוסים הציבוריות לפעול בשבת - והוא האשים אותם בכך שהם אנשי שמאל המנהלים נגדו מאבק פוליטי. מאז, המאבק הציבורי התפתח להפגנות מול ביתו של השר כץ במושב כפר אחים שבדרום, כשבערב החג הגיעו אל ביתו כמה עשרות מפגינים, בהם גם חברת הכנסת ממרצ, תמר זנדברג. זנדברג כבר הספיקה להגיש הצעת חוק להנהגת תחבורה ציבורית בשבת.
הטיעון המרכזי שמעלים המוחים הוא כי מדובר בצדק חברתי. משפחות מהשכבות החלשות, שאין ברשותן רכב פרטי, אינן יכולות לנפוש וליהנות משעות הפנאי שלהן כמו שאר האוכלוסייה. בנוסף יש גם טיעון סביבתי, שלפיו השימוש בתחבורה ציבורית הוא חסכוני וירוק יותר משימוש בכלי רכב פרטיים.
אבל השר כץ, מרגע תחילת המאבק, בחר להפוך את הדיון לסוגיה מפלגתית ולטעון שאלה הם קמפיינים של פעילי שמאל וארגוני תחבורה ציבורית המזוהים עם השמאל. לדבריו, המחאה הזאת הייתה המשכה של המתקפה הפוליטית שהם הובילו בבחירות נגד ממשלת הליכוד כחלק מהקמפיין ''רק לא ביבי".
