החלטתו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס לבטל את חוזה ההתקשרות שלו עם בנק הפועלים, היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.

הפרשייה החלה ביום ראשון [19 באפריל] אז חשפה העיתונאית שרון שפורר מדה-מרקר, כי פרס בן ה-92 יקבל מהבנק ריטיינר חודשי של 30 אלף דולר תמורת קידום ענייני הבנק. במילים אחרות, פרס היה אמור לעשות שימוש ברשת הקשרים הענפה שטווה בכישרון רב בשבעים שנות פעילותו הציבורית, בתפקידים הבכירים ביותר, לטובת צרכיו העסקיים של בנק הפועלים. במסגרת ההתקשרות, היה אמור להשתתף בשבוע הבא [28 באפריל] באירוע נוצץ של הבנק בניו יורק לציון 40 שנות פעילות הבנק בארה"ב, לצד ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני.

אלמלא הייתה נחשפת ההתקשרות המביכה של פרס עם הבנק, סביר שהיה ממריא עם צוות עוזריו במוצאי שבת לניו יורק, אך לאחר התייעצות עם מקורביו וכחלק מצמצום נזקי הפרשייה, בוטלה גם הנסיעה. זאת למרות שלפני כן, טענו בסביבתו הקרובה של פרס, כי הוא אזרח פרטי וכי ההתקשרות נעשתה באמצעות חברתPERES AND ASSOCIATES אותה הקים יחד עם בנו חמי פרס. החברה, על פי מקורבי פרס, מעניקה שירותים לחברות בינלאומיות הפועלות בחו"ל, ורובו המוחלט של הכסף הולך לפילנתרופיה.

מיד לאחר פרסום דבר ההתקשרות של פרס עם הבנק הוטחו בנשיא לשעבר ביקורות קשות מימין ומשמאל, וארגונים חברתיים קראו לו לבטלה. יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון כינתה אותו "לוביסט הון-שלטון" וכמי שיעזור לבנק להילחם נגד רפורמות צודקות, וח"כ שלי יחימוביץ' מהעבודה צייצה: "ידעתי שפרס אוהב כבוד, ומתברר שגם כסף".