זה קרה בשבוע הראשון של המלחמה בין ישראל לחמאס, בראשיתו של יולי 2014. ראש הזרוע הצבאית של הארגון, מוחמד דף, ביקש להוציא לפועל תוכנית מגירה מבצעית שהגה ביחד עם פקודיו. כשלושים לוחמים מיחידת העלית של הזרוע, ה"נוחבה", נבחרו להשתתף בה. הם נחלקו לחוליות. האחת הייתה אחראית על השתלטות, השנייה על לקיחת בני ערובה. כוח שלישי מונה לפגוע בכוחות צה"ל שיתקרבו לאזור.
התוכנית הייתה פשוטה אבל דרמטית, ואם הייתה עולה יפה, היא הייתה משנה את התנהלות המלחמה. ייתכן שהייתה מביאה את הקץ על שלטון חמאס ברצועה. הקלף החזק שלה היה מרכיב ההפתעה. חמושי חמאס היו אמורים להסתנן במנהרות תת-קרקעיות לשטח ישראל באזור קיבוץ כרם שלום. בצאתם, היו פולשים לקיבוץ וליישובים סמוכים לו, מבצעים פיגועי רצח בתושבים וחוזרים מהר ככל האפשר לרצועה דרך המנהרות, כשבמחיצתם בני ערובה רבים ככל האפשר. אחר כך היו פותחים במשא ומתן עם ישראל על הוצאתם לחופשי של אסירי חמאס.
זה היה אמור להיות מבצע שיהדהד שנים ארוכות. אירוע שיחזיר לתודעה את היכולת המבצעית של הזרוע הצבאית, ויביא לה הישג שכמותו לא רשמה שנים מאז לקיחתו בשבי של גלעד שליט ביוני 2006.
הכוח היה מוכן לצאת לשטח, מצויד בפקודות הדרושות ובמידע על מטרותיו, אבל אז הגיע צו הביטול. ראש הלשכה המדינית, חאלד משעל, הרחק בקטאר, חשש מתוצאות הפעולה והטיל עליה וטו. מאמצי השכנוע של מפקדי הזרוע הצבאית לא הועילו. משעל זכר היטב את התגובה הישראלית החריפה לאחר לקיחתו בשבי של גלעד שליט, שגבתה את חייהם של מאות פלסטינים והמיטה חורבן על עזה. הוא היה בטוח שהפעם ישראל תעניש את הרצועה בחומרה רבה יותר. המטרה העליונה של חמאס, הסרת הסגר על הרצועה, הייתה מתרחקת. עזה הייתה הופכת לאזור מוכה מלחמה ושוקעת לתוך שנים של אסון הומניטרי.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
