ISRAEL PULSE

به فارسی

ישראל פולס


 

נאום נתניהו – שפל כמעט חסר תקדים ביחסי ארה"ב-ישראל

המחבר: אורי סביר

נדמה כי החלטתו של ראש הממשלה נתניהו לקבל את הזמנתו של יו"ר בית הנבחרים הרפובליקאי, ג'ון ביינר, ולנאום בקונגרס האמריקאי, הייתה הקש ששבר את גב הגמל ביחסי וושינגטון-ירושלים בימים אלה. בכירה במחלקת המדינה בארה"ב, ששוחחה עם אל-מוניטור וביקשה להישאר בעילום שם, הביעה תסכול עמוק מצד כל דרגי הממשל בעקבות המהלך של נתניהו, ואמרה: "זה עלבון ישיר כלפי מדיניות החוץ והפנים של הנשיא".

לטענתה, בזיכרון הקולקטיבי של מחלקת המדינה אין תקדים לראש ממשלה ישראלי שצידד באופוזיציה לנשיא בנושא אסטרטגי וחשוב כל כך. הבכירה הדגישה, כי הנאום המתוכנן יזניק כנראה לשיאים חדשים את חוסר האמון ששורר בחדר הסגלגל כלפי ראש ממשלת ישראל. לדבריה, מבחינתו של הממשל, אם יתחדשו בעתיד המאמצים הדיפלומטיים, נתניהו עלול שלא להיתפס עוד כשותף אמין למשא ומתן.

הבכירה, שנשמעה מודאגת יותר מאשר כעוסה, הדגישה שלא מדובר כאן בעניין אישי או אישיותי. המצב הזה פשוט משקף פער עמוק ששורר בין הממשל לבין ראש הממשלה בגישתם לדיפלומטיה, ולפער הזה יש שתי פנים עיקריות:

הפן הראשון קשור לתיאום אסטרטגי בכללותו. ממשל אובמה מתמודד עם משברים בינלאומיים באמצעות גישה של דיפלומטיה יעילה וקולקטיבית, ואילו ראש הממשלה נתניהו נוטה לפתור משברים באמצעות כוח. גישה שכזו הופכת את התיאום הדיפלומטי הדו-צדדי לבלתי אפשרי, במיוחד בנושאי מפתח אסטרטגיים. היא מציבה מכשולים חמורים בפני ההתייעצויות על עסקה פוטנציאלית עם איראן.

הפן השני קשור לקרע ששורר בין הממשל לבין ממשלת ישראל הנוכחית בסוגיה הפלסטינית. הנשיא אובמה עדיין מאמין שתהליך שלום עם יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, תוך שיתוף הליגה הערבית, הינו בגדר אפשרות מציאותית; נתניהו, לעומת זאת, מחכה לכניעה פלסטינית.

וכך צונחים היחסים בין ארצות הברית לישראל לשפל כמעט חסר תקדים, במיוחד בהקשר כה חשוב כמו היחסים הבין-אישיים ורמת התיאום בין כל נשיא אמריקאי לראש הממשלה המכהן בישראל בתקופתו. אם נבחן את הקשרים בין נשיאי העבר לראשי הממשלה הקודמים, בהם גם גולדה מאיר וריצ'רד ניקסון, מנחם בגין וג'ימי קרטר, יצחק רבין או שמעון פרס וביל קלינטון, וגם אהוד אולמרט וג'ורג' בוש הבן, נגלה שהיו ליחסים אלה השפעה חיונית וחיובית ביותר על היחסים הבילטרלים. היחסים הללו תרמו רבות גם לחיזוק התמיכה בישראל.

המשבר הנוכחי איננו מאיים על עצם קיומו של הציר האסטרטגי בין ארצות הברית לישראל, וגם לא על הסיוע הביטחוני שמוענק לישראל, אבל הוא כן מערער את התיאום האסטרטגי החיוני. תמיכתה של ארצות הברית בישראל היתה תמיד חוצה מפלגות: דמוקרטים ורפובליקאים כאחד. כשנתניהו מתאם נאום בקונגרס [ב-3 במארס] מול יושב ראש בית הנבחרים הרפובליקאי, ובניגוד לרצונו של הנשיא הדמוקרטי, הוא מסכן את התמיכה הדו-מפלגתית הזו.

יחד עם זאת, וושינגטון של אובמה לא תתנער מישראל, מהסיוע הביטחוני או מהחתירה לשלום וליציבות באזור. לדברי הבכירה במחלקת המדינה, הדיונים סביב תהליך השלום שלאחר הבחירות מוקדשים כעת לגישה הקולקטיבית, האזורית והבינלאומית. וושינגטון תנסה לתאם את המדיניות הזו עם כל ממשלה שתיבחר בישראל, אבל אם בנימין נתניהו ייבחר שוב, תעיב על שיחות שכאלה עננה של חוסר-אמון.

בעניין הגישה האזורית, וושינגטון רואה במעורבות של מצרים, של ירדן, של סעודיה ושל הליגה הערבית חשיבות עליונה בכל תהליך שלום שיתקיים לאחר הבחירות. במובן זה, ציינה הבכירה לטובה את התיאום מול נשיא מצרים הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי, שהשתפר והתהדק מאוד. וושינגטון מתכוונת לפעול עמו לקידום מדיניות של שלום וביטחון באזור.

יוזמת השלום הערבית מ-2002 לא זכתה אמנם לתמיכתה המלאה של ארצות הברית, אך גם במחלקת המדינה וגם במועצה לביטחון לאומי רואים בה פוטנציאל לשמש כמטרייה חיובית אשר תאפשר לאבו מאזן להביע נכונות רבה יותר למשא ומתן (וזאת מעבר לעובדה שהיוזמה תשמש ראש גשר לנורמליזציה הדרגתית בין מדינות ערב לישראל).

לגישה האזורית יהיה גם תפקיד מפתח בקידום הביטחון והמלחמה בטרור, ובמילים אחרות בשיתוף פעולה ותיאום עם כל מדינות ערב המתונות נגד המדינה האיסלאמית ונגד חמאס וחיזבאללה. תיאום שכזה יכול לשמש בסיס לתהליך שלום עתידי.

בעניין המנגנון האזורי, הבכירה במחלקת המדינה ציינה את האפשרות לחדש את תפקידו של הקוורטט (ארצות הברית, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם) כגורם מתווך ומתאם. ואכן, בקוורטט כבר החלו לקיים התייעצויות פנימיות בשאלת המדיניות העתידית שלהם. על פי תרחיש שכזה, ובהתחשב בקשריו המוצקים עם ירושלים ועם רמאללה כאחד, יוענק תפקיד מוביל של מתווך לראש ממשלת בריטניה לשעבר [שליח הקוורטט], טוני בלייר.

מקורות בפמלייתו של בלייר אמרו לאל-מוניטור שאין ברירה אלא לנקוט גישה רב-ממדית לפתרון הקיפאון המדיני ששורר כיום. מאמצים רב-ממדיים אלה צריכים לכלול גם סיוע כלכלי מואץ לפיתוח הגדה המערבית - נושא שבלייר מתאם זה תקופה ארוכה עם מזכיר המדינה ג'ון קרי. את אבו מאזן יש לחזק מול בוחריו, כדי לסכל את ניסיונות החמאס לחתור תחתיו. בהקשר זה חיוני גם לצמצם את האבטלה הגואה בקרב הצעירים בגדה.

הדרך להגמשת העמדה הישראלית, על פי גישה זו, היא למצוא את שביל הביניים בין ההצעה האמריקאית בנושא סידורי הביטחון לבין דרישותיה של מערכת הביטחון הישראלית - מבלי להפר את הריבונות העתידית של המדינה הפלסטינית. בחזית המדינית, הגישה הרווחת בקרב אנשי הקוורטט היא לשלב בין מאמץ קולקטיבי לפתרון הסכסוך למשא ומתן דו-צדדי. ובמילים אחרות, להכריז על מתווה חדש של הקוורטט למשא ומתן, כולל התייחסות לקווי 67' כבסיס לגבולות עתידיים.

התייעצויות פנימיות אלו יימשכו עד אחרי הבחירות בישראל. הגורמים האזוריים כולם צריכים להבין דבר אחד: שהחל מאביב 2015, הקהילה הבינלאומית תפגין יוזמה, ולא תשעה יותר לשיקולי מדיניות הפנים של הישראלים או של הפלסטינים.

כל התוכניות הללו הינן בלתי מובנות לחלוטין לממשלתו של נתניהו. שם מתמקדים בנאומו הקרב של ראש הממשלה בפני הקונגרס על הצלת ישראל מהאיום האיראני ועל תמימותו של העולם המערבי,וכן בתיאום עם ג'ון ביינר ושות'.

בקצרההדפיס בשיחה עם אל-מוניטור, בכירה במחלקת המדינה הביעה תסכול מהחלטתו של ראש ממשלת ישראל לנאום בקונגרס: "זה עלבון ישיר כלפי מדיניות החוץ והפנים של הנשיא”.
המחבר

Read More: http://www.al-monitor.com/pulse/originals/2015/02/israel-us-quartet-security-cooperation-palestine-negotiation.html

אורי סביר
כתב/ת,  ישראל פולס

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

Original Al-Monitor Translations

به فارسی
Read in English

תרגם עם גוגל

יותר מ ישראל פולס

©2017 Al-Monitor. All rights reserved.

Get Al-Monitor delivered to your Inbox

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X

שתפו