דבר גדול נפל בסוף השבוע האחרון בישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם [1 בנובמבר] הודעה מיוחדת שבה הוא קורא לכל חברי הכנסת "לפעול להרגעת הרוחות סביב נושא הר הבית ולגלות אחריות ואיפוק". בהודעה נאמר גם שנתניהו שוחח עם יו"ר הכנסת וביקש ממנו "לפעול בנושא" מול חברי הכנסת. אכן, זהו מהלך חשוב מאין כמוהו בימים שאחרי ניסיון ההתנקשות בפעיל הר הבית, יהודה גליק, בירושלים. טוב שראש הממשלה מבקש לרסן פוליטיקאים שמשתמשים בהר הבית בדרך לעוד כותרת בעיתון ולעוד חבר מרכז ליכוד מרוצה, על גבם של תושבי ירושלים הבוערת. חבל שנתניהו נדרש לענין רק אחרי שמחבל פלסטיני ירה ביהודי, ונתן את האות לגל חדש של שנאה והסתה. עד מועד כתיבת שורות אלו לא נודע שנתניהו "פעל בנושא" מול חבר ממשלתו, אורי אריאל, אשר התחייב בפומבי כי הסטטוס קוו בהר הבית ישתנה.
מעניין איך התנהלה השיחה בין יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לחברו לסיעת הליכוד, משה פייגלין, המתפלל הסדרתי בהר הבית. מה אמר אדלשטיין ליו"ר הקואליציה, יריב לוין, שהסביר לא מזמן כי כשיהודים התפללו לשיבת ציון, הם כנראה לא חלמו לשוב לבניין הכנסת או למשרד ראש הממשלה - אלא להר הבית? איך התנהלה השיחה עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, זאב אלקין, שקבע לפני שנתיים כי בלי הר הבית "חירותנו הלאומית איננה מלאה". והאם אדלשטיין הפציר בסגנית השר ציפי חוטובלי לחזור בה מהרעיון שלה להקים את בית המקדש על הר הבית, "כסמל לריבונות המתחדשת של עם ישראל בארצו".
הכי מסקרן זה מה שיש ליו"ר אדלשטיין לומר היום על דברים שכתב שר ההסברה והתפוצות אדלשטיין בפברואר 2012 בענין הר הבית: "תפקידי הוא לעסוק בתהליך היום יומי, המחבר והבונה את עם ישראל, שמוביל לבית המקדש". ואכן, הר הבית נהפך בכנסת הנוכחית כמעט לעניין יומיומי. מאז מאי 2013 התקיימו בוועדת הפנים לא פחות מ-15 דיונים בנושא כניסה ותפילה של יהודים בהר הבית. לשם השוואה: בכל עשר השנים שקדמו לכך נערכו בנושא חמישה דיונים בלבד. אגב, מרובם המכריע של דיונים אלו נעדרו חברי הכנסת מהשמאל, המרשים לעצמם משום מה להפקיר את הזירה החשובה הזו. הפיכתה של ועדת הפנים של הכנסת ל"קרקס של מירי" (רגב, יו"ר הועדה), אינה פוטרת נבחרי ציבור אחראיים מהחובה לאזן את מופע האימים שמעלה שם שוב ושוב הימין.
נייר עמדה (pdf) שהכינה עמותת "עיר עמים" לקראת הדיון בוועדת הפנים בשבוע שעבר (27 באוקטובר) מלמד על התרחבות מתמדת בהגבלות על הגישה של מוסלמים למתחם. הדיבורים והמעשים הללו מזינים את חששם של הפלסטינים כי ישראל מתכננת "חברוניזיציה של חארם אל-שריף". כלומר, להקצות למתפללים יהודים שעות תפילה באתר, על חשבון בלעדיותם של המוסלמים, כפי שהונהג במערת המכפלה. במהלך אותה ישיבה של וועדת הפנים מסר השר אהרונוביץ' את הנתון המדהים הבא: מאז תחילת השנה נמנעה או הוגבלה כניסה של מוסלמים למתחם 76 פעמים. כלומר, באחד מתוך כל ארבעה ימים מתחילת השנה. לשם השוואה: ב-2012 ו-2013 נמנו רק שלושה ושמונה ימים, בהתאמה, בהם נמנעה כניסת המוסלמים אל ההר.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
