נפתח בחדשות הטובות: מזכיר המדינה ג'ון קרי הצליח להנמיך את הלהבות בהר הבית, שאיימו להבעיר את האזור ולקומם על ישראל מאות מיליוני מוסלמים. שר החוץ של המעצמה החזקה בעולם גרר את ראש הממשלה בנימין נתניהו לארמון המלוכה בעמאן, הסתודד עם הנשיא מחמוד עבאס והטריח לקו הטלפון את נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי. כל זאת, כדי להגיע להסדר שיאפשר לגברים מוסלמים שלא זכו עדיין להגיע לגיל 50 להתפלל במקום השלישי בחשיבותו לאיסלאם. במסיבת עיתונאים שקיים ביום חמישי שעבר (13 בנובמבר) בעמאן הפליג קרי בשבחם של "כל המנהיגים, במיוחד ראש הממשלה נתניהו והנשיא עבאס שהבהירו...את שאיפתם לעצור את ההסלמה ולנוע לכוון הנכון". ואולם, השבחים מגיעים יותר מכל לקרי עצמו. למרבה החרדה והצער, היחסים בין נתניהו לעבאס מזכירים זוג בהליכי גירושין שרגשי הטינה ויצר הנקם גוברים אצלם על הדאגה לשלום הילדים ולרווחתם. ללא הסיוע של יועץ הנישואין מוושינגטון, השניים לא היו מצליחים להגיע להסכם על הסדרי תפילה בהר הבית.
חדשה טובה נוספת היא נכונותו של נתניהו לאפשר לגורמים חיצוניים להתערב, קבל עם ועולם, במחלוקת הנוגעת במקום הנחשב אצלו ל"סלע קיומנו". ראש הממשלה - שדוחה בתקיפות את הביקורת על בנייה למגורים בירושלים, בטענה שישראל היא הריבון בבירה ושמעמדה של העיר זהה לזה של תל אביב - נסע לבירה ערבית כדי לדון במשבר במתחם הזה. זאת אף זאת, בהסכימו להתיר לפלסטינים צעירים להיכנס להר הבית, נתניהו שחט במו ידיו את פרת הביטחון הקדושה ביותר שלו: ביטחונם של אזרחי ישראל. מגבלת הגיל הוטלה במקום עקב "צורכי ביטחון", והנה בין לילה עלייה של גברים פלסטינים בני 49 להר הבית אינה מסכנת את ביטחונם של היהודים. כך נקבעו בשבוע שעבר שני תקדימים חשובים ליום שבו יתקיים משא ומתן אמיתי על הסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים; הראשון - ירושלים היא נושא למשא ומתן. השני - ביטחון הוא עניין יחסי.
