כותרות העמוד הראשון של דה-מרקר, המוסף הכלכלי של הארץ, ביום שלישי (5 באוגוסט) הלמו את אווירת ט' באב. כמעט כולן מכינות את הציבור לצום הכלכלי שאורב לפתחו למחרת המלחמה בעזה. הכותרת הראשית מצטטת כלכלנים שצופים כי שר האוצר יאיר לפיד ייאלץ לוותר על תוכנית הדגל שלו - ביטול המע"מ על רכישת דירה ראשונה. מומחים מנבאים שקיצוץ במשרדים ממשלתיים אזרחיים לטובת תקציב הביטחון יחריף את מצב המשק. כותרת אחרת מדווחת על מחאת הורים נגד הצפיפות בכיתות בבתי הספר. בתי החולים הממשלתיים מתלוננים על גידול בגירעון וטוענים כי יתקשו לספק שירות סדיר, וחברות התעופה הישראליות, שרשמו נזקים של מאות מיליוני דולרים, מבקשות עזרה ממשלתית. לבסוף, ראשי רשויות בדרום נשלחו לקבץ תרומות למימון אמצעי מיגון.
לא צריך להיות כלכלן בכיר כדי לדעת שקיצוץ בתקציבים האזרחיים צפוי להגדיל את האי-שוויון במשק הישראלי, שלפי מדד ג'יני של ה-OECD, סובל גם כך באופן כרוני מחוסר שוויון. החברה הישראלית, שהוקמה ברוח של שותפות וערבות ההדדית, נהפכה לחברה לא שוויונית, השסועה בין מחנות יריבים. הפערים הכלכליים פוגעים בעיקר בעובדי הכפיים, שבאופן מסורתי נמנים על הקבוצות החלשות ביותר באוכלוסייה - תחילה עולים חדשים, אחר כך פלסטינים ועכשיו מהגרי העבודה. אולם הם גם הזיקו לקבוצות שרכשו השכלה מתוך אמונה שבכך יביאו לעצמן ביטחון כלכלי.
