דילוג לתוכן העיקרי

מלכוד הכניסה הקרקעית של נתניהו

טראומות מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה" מחד, והמחיר הפוליטי שהוא עלול לשלם בקרב בוחרי הימין מאידך, גורמים לראש הממשלה להסס ולהימנע מפעולה קרקעית בעזה, הנחוצה כדי לשבש משמעותית את יכולת הירי של חמאס על ישראל.

Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu gestures as he speaks during a news conference at the defense ministry in the Israeli coastal city of Tel Aviv July 11, 2014. Netanyahu said on Friday Israel has attacked more than 1,000 targets during a four-day-old offensive against Gaza militants and that "there are still more to go". REUTERS/Gali Tibbon/Pool (ISRAEL - Tags: POLITICS CIVIL UNREST CONFLICT HEADSHOT) - RTR3Y7EB

ביום חמישי בערב [10 ביולי], ביום השלישי למבצע "צוק איתן", פרסם ערוץ 2 סקר שביקש לבחון את תגובת הציבור להתנהלות הדרג המדיני, ובראשו נתניהו, עד כה. מהסקר עולה כי רוב הישראלים אינם ששים למערכה קרקעית בעזה, חרף מתקפת הרקטות שהתרחבה לגוש דן וצפונית לו, מיליוני אזרחים הנדרשים להסתתר במרחבים מוגנים בכל שעות היממה ועשרות אלפי חיילי מילואים שגויסו בצו שמונה.

על פי הסקר, 91 אחוז מהציבור תומכים במבצע. אבל רק 42 אחוז סבורים שצריך להיכנס לעזה, לעומת 47 אחוז שמתנגדים לכך. לציונים גבוהים על תפקודם זכו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, שמובילים בקבינט גישה מאופקת ובלמו עד כה את הדרישה לכיבוש עזה, שמקדם שר החוץ, אביגדור ליברמן.

מבחינת נתניהו, זהו נתון מעניין וחיובי, שכן הוא מסיר מעליו את הלחץ הציבורי בנוגע למהלך הקרקעי שהוא מבקש להימנע ממנו. אמנם נגרמים לו בשל כך נזקים אלקטורליים בימין, בסיס התמיכה המשמעותי שלו, אבל הוא יכול להתנחם בגב הציבורי הרחב.

נתניהו העיד על עצמו בעבר כי אינו חסיד גדול של עימותים צבאיים, ובשתי כהונותיו האחרונות כראש ממשלה הוכיח מדיניות של שימוש מדוד בכוח, בניגוד חריף לקמפיין הבחירות שלו ב-2006, הזכור בעיקר בזכות הסיסמה "חזק מול החמאס" לצד תמונתו.

SUBSCRIBER EXCLUSIVE

Continue reading this exclusive analysis

Original reporting and analysis unavailable elsewhere. Subscribe to AL-MONITOR to read this story and access everything we publish