בלילה שלפני המשחק הגורלי שעמד להתקיים בשבת התעטפה שכונת התקווה מתח משתק. בליל שישי הושמעו בבתי הכנסת תפילות למען הניצחון המיוחל, שישאיר את קבוצת בני יהודה תל אביב בליגת העל בכדורגל. אילו התקיימו חיים אחרים בשכונה הדרומית הזאת של תל אביב, קרוב לוודאי שקבוצת הכדורגל לא הייתה נהפכת למרכז החיים עבור אלפים מתושבי השכונה, רובם יוצאי תימן. מאז ומתמיד נחשבה שכונת התקווה לפרבר העני והזנוח של העיר הגדולה. רק דקות נסיעה מפרידות בינה לבין הלב הפועם של מרכז תל אביב, אבל דומה שהקידמה המואצת פסחה עליה והתעלמה מקיומה כאילו הייתה חיזיון תעתועים.
כל אימת שקבוצת בני יהודה עלתה על מגרש הכדורגל, זקפו תושבי השכונה את ראשם והרגישו גאווה מקומית. לאן שהקבוצה פנתה במשחקיה ברחבי הארץ, אלפים הלכו אחריה. כשניצחה, הם האירו את בתי השכונה ושרו כל הלילה. כשהפסידה, התאבלו כמו על קרוב משפחה שהלך לעולמו.
