אל תגידו אפרטהייד!
במקום להתנגח עם קרי, הארגונים היהודים והימין הישראלי היו צריכים לשאת על כפיים את ממשל אובמה וקודמיו. הכיבוש לא יכול היה להתקיים בלי הסלחנות האמריקאית ביחס למדיניות ההתנחלויות וגרירת הרגליים הישראלית מאז אוסלו.
חבל שמזכיר המדינה ג'ון קרי השתמש במונח הנפיץ "אפרטהייד" כדי להתריע מפני ההשלכות החמורות של סתימת הגולל על פיתרון שתי המדינות. חבל גם שעסקנים יהודים מקצועיים ובראשם איפא"ק, המכונה "שדולה פרו ישראלית", הפכו שוב את הטרגדיה הישראלית-פלסטינית לכלי נשק במאבק בין שתי המפלגות הניצות בארצות הברית.
ההגדרה "אפרטהייד" עושה עוול לישראל של טרום מלחמת ששת הימים [יוני 1967], במסגרתה נכבשו שטחי הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. בימים ההם, טרם המלחמה ההיא, לא היו בישראל חוקים גזעניים שמפלים בני אדם על בסיס גזע, ולא הייתה מציאות פוליטית שבה מיעוט עריץ שולט בכוח הזרוע ובעזרת חוקים פשיסטיים ברוב משולל זכויות פוליטיות וזכויות אזרח בסיסיות. אחר כך באה המלחמה והתוצאה ידועה.
במקום להתמודד עם הבשורה הרעה, מבקריו של קרי מנגחים את השליח על ניסוחה של הבשורה הזאת. מה היו אומרים אותם "ידידי ישראל", אם המזכיר היה מסתפק באבחנה שהחלופה לחלוקת הארץ לשתי מדינות היא איחוד האוכלוסיות תחת שליטתה של מדינה אחת - מדינת ישראל? כל בר בי רב מבין, שאם ישראל תעניק לתושבי הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים זכויות אזרח, היהודים יהפכו למיעוט במדינתם. מאידך גיסא, אם ישראל תספח את השטחים ולא תעניק לפלסטינים זכויות שוות, או תנציח את מצב הכיבוש, היא תתקשה להתהדר בתואר "מדינה דמוקרטית".
קרי ביקש לצלצל בפעמון שישראלים רבים מצלצלים בו השכם והערב. הוא לא הצטרף לשמאל הישראלי, אלא בסך הכל חזר על המסר שראש הממשלה בנימין נתניהו השמיע לפני חמש שנים בנאומו באוניברסיטת בר אילן. נתניהו הסביר אז שפיתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה להבטיח שישראל תשמור על צביונה היהודי ואת אופייה הדמוקרטי.
