בבוקר יום שני [14 באפריל], פחות מ-12 שעות לפני ארוחת הסדר, ביקור חטוף בסופרמרקט בשם "שלנו" בשכונת ביצרון במזרח תל אביב מגלה שהוא די שומם. קונים מעטים מתנהלים באדישות מנומנמת מול המדפים. אף אחד מהם, אגב, אינו אחד מכ-500 החברים ששילמו אלף שקל כל אחד כדי להצטרף לקואופרטיב הכלכלי-חברתי בעל אותו השם, "שלנו", שהוקם בסוף 2011 וטרם החל במסע גיוס חברים אינטנסיבי.

לא רחוק משם, בסופר ענק של אחת מהרשתות הקמעונאיות הגדולות בישראל, מתחולל סוג של טירוף: עגלות עמוסות מוצרים מתגלגלות במגרש החנייה העצום, לעתים יותר מעגלה אחת לקונה. הישראלים טרם שינו את הרגלי הצריכה שלהם, למרות הכעס על רשתות השיווק הגדולות, ומסרבים להפסיק לקנות בהן. אפילו לא ב"יום ללא סופרמרקטים", שהוכרז ב-1 באפריל השנה.

השוואה בין הסופרים הגדולים לבין הסופרמרקט הקואופרטיבי "שלנו" היא כמו להשוות צ'יוואווה לדני ענק. גודלו של הסופר "שלנו" הוא כ-160 מ"ר, בעוד שהסופרמרקטים הגדולים מגיעים גם ל-5,000 מ"ר. חלקם מציעים 20 אלף מוצרים שונים, פי עשרות מהמוצע ב"שלנו".

בקואופרטיב לא מתרגשים מיום שני השקט, ואומרים כי "דווקא יום ראשון היה היום הכי טוב של הסופר מאז פתיחתו בינואר האחרון. פי ארבע וחצי מיום ממוצע, ופי שלוש מיום שישי ממוצע. אבל המטרה שלנו היא לא להגיע למכירות ענק. אצלנו אופי הקנייה שונה והקהל שונה. מיעוט המוצרים והכללת יצרנים קטנים הם יתרון, לא חיסרון. המטרה היא להביא לתודעה את עולם הערכים שלנו".