יד ראשונה, מקבלן

רוואבי, הגדה המערבית - "יש לי שתי בנות, ורוואבי היא השלישית". בשאר אל-מסרי, יזם פלסטיני, מטפס במדרגות הבניין אל הדירה לדוגמה בפרויקט מגורים בעיר רוואבי. קומה שנייה, השטח 182 מ"ר, המחיר 110 אלף דולר. ברמאללה הסמוכה נמכרות דירות כאלה בעשרים עד שלושים אחוזים יותר. במזרח ירושלים הן יקרות  כפליים. בתל אביב פי עשרה ויותר. ולמרות זאת, אל-מסרי בונה בקצב שבו הוא מדלג מקומה לקומה. עד היום נמכרו 650 יחידות, והיד עוד נטויה.

אחר כך הוא משקיף מן המרפסת. בקו האופק, בצפון-מערב, הוא מצביע על תחנת הכוח בחדרה. מדרום-מערב הוא רואה את נמל אשדוד. ביום בהיר אפשר להבחין גם במגדליה של תל אביב. "אנחנו נמצאים במרכז", מתגאה אל-מסרי, "שכם רחוקה מכאן עשרים וחמישה קילומטר. גם ירושלים. תל אביב ארבעים קילומטר. עמאן שבעים".

מבחינות רבות, בשאר אל-מסרי עושה היסטוריה. הפרויקט שבו ביקרתי בשבוע שעבר ב-13 בפברואר, אותו יזם בטבורה של הגדה המערבית, בשטח A  שמצפון לרמאללה, הוא העיר הפלסטינית הראשונה שתוכננה מן היסוד. המודל שעמד לנגד עיניו בתחילת הדרך היה מודיעין, שאף היא תוכננה לפרטי פרטים מראשיתה. "למדנו רבות ממודיעין, ואנחנו ממשיכים לבקר שם", הוא מספר, "הדבר החשוב ביותר שלקחנו מהם הוא חשיבות יצירתם של מקומות עבודה. אנו לומדים גם מן הרוכשים. יש להם דרישות".

אל-מסרי, 53, הוא הבעלים והמייסד של "מסאר אינטרנשיונל", חברת אחזקות שמתמחה במיזמי נדל"ן, פיננסים וחקלאות. הוא הרוח החיה מאחורי רוואבי (גבעות בערבית). בשלב הראשון נבנות ששת אלפים יחידות דיור שמיועדות לעשרים וחמישה אלף נפש. במהלך 2014 עתידות המשפחות הראשונות להיכנס לבתיהן. את ההשקעה ברוואבי חולק אל-מסרי עם חברת ההשקעות הקטארית "דיאר" [Qatari Diar], שבונה גם בבריטניה, בתימן ובטג'יקיסטן. אל-מסאר (הנתיב) נחשבת למעסיק הגדול ביותר במגזר הפרטי בגדה המערבית.