עשרות מהגרים לא חוקיים מאפריקה נעצרו לפני שבועיים (29 בדצמבר) בתל אביב בסופה של הפגנה נגד הכוונה לגרשם. החל מהשבוע שעבר, רבים מהם שובתים במחאה על כוונתה של ישראל לשלוח אותם בחזרה לארצות מוצאם. עמותות רבות בישראל הגבירו את היוזמות שלהן למען פליטים מסודן, מאריתריאה וממדינות שכנות, והביאו את הדילמה ההומניטארית אל לב לבו של השיח הציבורי. אך הדיון הציבורי המתוקשר בעניין גורלם של המהגרים הלא חוקיים מאפריקה כמעט אינו נוגע במלוא היקפם של הקשרים בין ישראל לאפריקה, שלא לדבר על השינויים שידעו היחסים הללו בשנים האחרונות.
אות מובהק לשינוי הזה הוא סיורו של שר החוץ אביגדור ליברמן באפריקה, שמתוכנן למחצית הראשונה של 2014. זה לא עניין של מה בכך. שרי החוץ של ישראל מקדישים את רוב זמנם לביקורים בוושינגטון, בבריסל ובבירות אירופה. בירות אפריקה נמצאות בראש סדר העדיפויות שלהם רק לעתים נדירות. ובכל זאת, ליברמן הקדיש תשעה ימים לאפריקה עוד בשנת 2009, כשביקר באתיופיה, בקניה ובניגריה. הוא התכוון לשוב ולבקר ביבשת ב-2011, אך ההכנות לנסיעה נקטעו בעקבות ההכרזה על בחירות מוקדמות.