המתח בין מדינת ישראל לאוכלוסייה הבדואית גובר ככל שמתקרב שלב יישום "מתווה פראוור" להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, העומד לפני קבלתו כחוק בכנסת. הצעת החוק, שקידם השר לשעבר בני בגין עוד בכנסת הקודמת, מבוססת על המתווה שהכין צוות בראשות אהוד פראוור, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר.
הצוות של פראוור נדרש ליישם את מסקנותיה של ועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שבדקה את מצב התיישבות הבדואים בנגב. "מתווה פראוור" אושר בממשלה בספטמבר 2011, ועיקרו הסדרת תביעות הבעלות על קרקעות של בדואים המתגוררים מחוץ ליישובים המוכרים, ומתן פתרונות ל-35 כפרי הבדואים הפזורים בנגב ושמדינת ישראל מסרבת להכיר בהם כיישובי קבע.
השבוע (24 בנובמבר) הכריזו הבדואים ביישובים המוכרים והלא מוכרים על שביתה כללית במוסדות הציבור לאחר שחברי ועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ מירי רגב, ערכו סיור בנגב, ללא תיאום עם נציגי הבדואים, לטענתם.
"הימין ותנועת רגבים (עמותה ישראלית העוסקת במעקב ותיעוד פעילות בלתי חוקית של ערבים באדמות מדינה, ש"א) רוצים להעיף את כל הבדואים מאזור הנגב", אומר עטיה אל-אעסם, יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בראיון לאל-מוניטור, "מה שמקומם זה שתוכנית פראוור מזיזה 30 כפרים, הורסת אותם, ובמקביל 'רגבים' מתכננת ליישב במקומם תושבים יהודים. יש תוכניות להקמת 20 יישובים יהודים, רובם על הריסות הכפרים. אנחנו שואלים מדוע? הנגב הוא רחב וגדול, הם יכולים לגור איפה שהם רוצים. למה על הכפרים של הבדואים?"
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
