על הבמה ישב מוחמד אנואר סאדאת. קשה היה למצוא בפניו קווי דמיון שיזכירו משהו מדודו, נשיא מצרים שעשה את המעשה האמיץ ביותר במאה השנים האחרונות במזרח התיכון, ושילם על כך בחייו. כשאתה נקרא על שמו של המנהיג הערבי הראשון שעשה שלום עם ישראל, השם מחייב מאוד. מוחמד אנואר סאדאת הגיע השבוע [16 בספטמבר] למכון ווילסון בוושינגטון בראש משלחת של פוליטיקאים ממצרים, לדון בשאלה: האם מצרים בכיוון הנכון?

לצדו של סאדאת ישב על הבמה מחמוד אל סייד טוסון, איש האחים המוסלמים. הוא שב על הטיעון המרכזי של תנועתו, שסילוקו של הנשיא הנבחר מוחמד מורסי על ידי הצבא היה רמיסת הדמוקרטיה וביטול רצון הבוחר. "יש רק מקום אחד שאפשר בו למחות", אמר, "בקלפיות ובמועד הבחירות".

סאדאת הצעיר, יו"ר מפלגת רפורמה ופיתוח ואחיינו של הנשיא שנאבק באחים המוסלמים ונרצח בהשפעתם, לא התאפק וגיחך על כל מלה שיצאה מפיו של יריבו. "מה אתם מבינים בדמוקרטיה?", שאל סאדאת, "מה אתה שולף סיסמאות שאינכם מאמינים בהן באמת? האם לא נבחרתם על ידי העם, ואחר כך מועצה עלומה (מועצת השורא של האחים המוסלמים; ש"א) ביקשה לקבוע מעל ראשם של הנבחרים את עתידה של מצרים?"

טוסון לא נשאר חייב: "למורסי היתה המשימה הקשה ביותר, אף נשיא בעולם לא עמד מול קשיים כאלה. לא היה פרלמנט, לא הייתה חוקה, לא מועצה מייעצת, כלום. וכעבור שנה בלבד הוא חווה הפיכה צבאית."