ח"כ מירי רגב שקועה בימים אלה עד צוואר בהתמודדות על תפקיד יו"ר מזכירות הליכוד מול שר התחבורה ישראל כץ, בבחירות שיתקיימו בסוף החודש. זהו מאבק מעניין, ולא רק בשל זהות המתמודדים, אלא משום שהוא מספר את סיפורה של מפלגה קרועה ומסוכסכת, המחפשת את דרכה לאחר כשלונה בבחירות, ושבראשה עומד מנהיג מוחלש. ראש הממשלה נותר ללא מחנה תומכים משמעותי בליכוד, הוא אינו נחשב לשחקן משפיע בזירה הפנימית והכעס כלפיו על שהוביל לאיחוד עם מפלגתו של אביגדור ליברמן הוא עצום.

בינתיים, המתח הפנימי במפלגה סביב בחירת ראשי המוסדות הולך ומתעצם. גם כאן החדשות עבור ראש הממשלה אינן טובות. לתפקיד יו"ר המרכז, שבו החזיק עד לבחירות האחרונות השר הפופולרי משה כחלון, צפוי להיבחר "עושה הצרות" דני דנון, המקורב למתנחלים. מדובר בתפקיד מפתח במפלגה, החולש על סדר יומה, כך שדנון יכול לסנדל את נתניהו בהצבעות אידאולוגיות ככל שיחפוץ. גם לתפקיד ראש לשכת הליכוד צפויה להיבחר דמות נוספת המקורבת לאנשי יש"ע: סגן שר החוץ זאב אלקין – הלשכה נחשבת לגוף האידיאולוגי של הליכוד. המשמעות היא ש"הימין הקשה" ישלוט לא רק בסיעת הליכוד, אלא גם בתפקידי מפתח במפלגה, וזה יקשה  מאוד על נתניהו להוביל מהלך מדיני משמעותי.

תפקיד יו"ר מזכירות הליכוד, עליו מתמודדת רגב, הוא תפקיד חשוב ואופרטיבי, החולש על תקציבי התנועה ומינוי בעלי תפקידים. ישראל כץ, מראשי הליכוד, מחזיק בעמדת המפתח הזאת בשנים האחרונות. ברגב תומכים שלושה מבכירי הליכוד, השרים סילבן שלום, גלעד ארדן וגדעון סער, שיחסיהם עם כץ טעונים, כך שמדובר בקרב מעניין ביותר. בכל הזירות הללו נתניהו לא קיים. לראש הממשלה אין חיילים בשטח המפלגתי.

בראיון לאל-מוניטור מצהירה (תא"ל מיל') רגב, לשעבר דוברת צה"ל, כי תתנגד לאיחוד עם ליברמן, אם ההצעה תעמוד על הפרק. היא גם קוראת לבנייה בגושי ההתיישבות ומטילה ספק ברעיון שתי המדינות.