דילוג לתוכן העיקרי

הכל חוץ משלום

עקיבא אלדר הבין סוף סוף מדוע בכל פעם שמתחלף ממשל בארה"ב, חוזר המו"מ בין ישראל לבין הפלסטינים לנקודת ההתחלה.
U.S. President Barack Obama embraces former president George W. Bush following remarks at the dedication ceremony of the George W. Bush Presidential Center in Dallas, April 25, 2013.  Obama is in Texas to stand shoulder-to-shoulder with Bush in what could serve as a powerful reminder of the ongoing struggle against terrorism, from the Sept. 11 attacks to the Boston Marathon bombings.  REUTERS/Jason Reed (UNITED STATES - Tags: POLITICS) - RTXYZY9
קראו 

יש משהו סמלי בכך שממשל אובמה פותח היום (29 באפריל) בדיונים עם משלחת הליגה הערבית על חידוש המו"מ לסיום הסכסוך במזרח התיכון - יום אחד בדיוק לפני יום ההולדת העשירי למפת הדרכים. האתגר המרכזי של הצדדים הוא מציאת קווי יסוד, שיעקפו את המכשולים היותר קשים שמציבים שני הצדדים: מהצד הפלסטיני - הדרישה שישראל תסכים למו"מ על בסיס קווי 67' (עם חילופי שטחים הדדיים) והכרה במדינה פלסטינית. מהצד הישראלי - התביעה של נתניהו שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינת העם היהודי לצד מדינה פלסטינית.

הפתרון המתבקש הוא הזמנת הצדדים למשא ומתן על בסיס מפת הדרכים (החלטה 1515) ו/או הצהרת אנאפוליס (27 בנובמבר 2007). ככתבן וכלשונן. מאחר שהיוזמות הללו (כולל הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות) רשומות על שמו של נשיא "משלהם", יתקשו ראשי המפלגה הרפובליקאית להציגן כ"אנטי ישראליות", ולהציב בפניהן מכשולים בגבעת הקפיטול. יוזמת השלום הערבית, שנולדה אף היא בתקופת ממשל בוש, ממתינה לאובמה. לא בטוח, עם זאת, שהוא ממתין לה.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.