דילוג לתוכן העיקרי

כשאין הזדמנות אמיתית, אין החמצה

עקיבא אלדר בוחן את השאלה האם כל מהלך מדיני שלא הסתיים בהסכם בין הצדדים צריך להיחשב ל"החמצה".
U.S. President Barack Obama speaks to the media alongside Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu during their meeting in the Oval Office of the White House in Washington, March 5, 2012.   REUTERS/Jason Reed   (UNITED STATES - Tags: POLITICS) - RTR2YVOP
קראו 

חודש מארס טומן בחובו הבטחה לשפע של הזדמנויות פוליטיות. ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי, ככל הנראה, להרכיב את ממשלתו השלישית, נשיא ארה"ב ברק אובמה יגיע לביקור ראשון כנשיא מכהן בישראל, בגדה המערבית ובירדן ומיד לאחר מכן תתכנס בדוחא פסגת הליגה הערבית. מן הסתם, כמדי שנה, היא תאשרר את יוזמת השלום הערבית שנולדה בביירות לפני יותר מעשור.

אם לא תהיינה הפתעות מרעישות, יוכתר ביקורו של אובמה כעוד "הזדמנות שהוחמצה". אך כבר היום, בטרם סוכמו קווי היסוד של הממשלה החדשה, ועוד קודם שייוודע מה נושא עמו הנשיא האמריקאי באמתחתו, חוץ מתחיבת פתק בין אבני הכותל והנחת זר פרחים ביד-ושם, נדמה שאפשר ללכת עוד צעד קדימה ולקבוע שגם הפעם - לקינות העתידיות על "ההזדמנות שהוחמצה" לא יהיה על מה להתבסס. פשוט, מכיוון שמלכתחילה לא הייתה הזדמנות. ולכן אין החמצה.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.