הבחירות הקודמות בישראל התקיימו בפברואר 2009, כשלושה חודשים לאחר שברק אובמה נבחר לתפקיד הנשיא השחור הראשון בתולדות ארה"ב, כחודש לאחר שנכנס לתפקיד. ממשלת נתניהו הוקמה ב-1 באפריל 2009. היה לאובמה "תפר" של 40 יום בהם הוא היה נשיא מכהן ואילו נתניהו היה ראש ממשלה מיועד וניסה להרכיב קואליציה. קדימה של ציפי לבני היתה אז המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, 28 מנדטים, אחד יותר מהליכוד של ביבי. גורמים שונים, מישראל וגם מחוצה לה, המליצו אז בפני אנשיו של אובמה לקיים ביקור בזק נשיאותי בירושלים. הסיבה: לנסות להשפיע על הרכב הממשלה העתידית בישראל. מכיוון שלנתניהו יש שתי קואליציות אלטרנטיביות אפשריות, אמרו הממליצים, ביקור נשיאותי יבהיר לנתניהו, וגם לציפי לבני, שהאג'נדה בקדנציה הקרובה תהיה מדינית וכדאי להרכיב ממשלה בהתאם. זו תהיה "התערבות עדינה" בעניינים הפנימיים של ישראל, אבל כזו שנמצאת במתחם הלגיטימיות. אובמה, כזכור, לא קיבל את ההמלצה. הוא העדיף לבקר בקהיר ולשאת את "נאום קהיר" המפורסם שנראה, בדיעבד, כאחת השגיאות המהדהדות שלו.
נדלג לימינו אלה. גם הפעם שוגרה לוושינגטון המלצה. אותה המלצה בדיוק. זהות הממליצים היתה דומה. גורמים ישראלים המעורים במו"מ המדיני לדורותיו, מעורבים פוליטית, וגם בינלאומית, באיזור כולו. יש לך הזדמנות, אדוני הנשיא, לאותת שוב על כוונותיך. להבהיר, למי שצריך להבהיר, שהפעם הנושא המדיני באמת בראש סדר היום. יכול להיות שכך תוכל להשפיע על הרכב הקואליציה. יכול להיות שנתניהו יפנים סוף סוף את המצב. יכול להיות שהשותפים הקואליציוניים שלו יבינו. זו ההזדמנות השניה שלך, אדוני הנשיא, אמרו הממליצים, שלישית לא תהיה. אין עוד קדנציה. זה עכשיו, או אף פעם.