האלוף במילואים, עמוס ידלין, היה ראש אמ"ן בצה"ל עד לפני שנתיים. בישראל, ראש אמ"ן הוא "המעריך הלאומי". הוא האיש היושב בראש הפורום החשאי המכונה "ועדת ראשי השירותים", פורום בו משתתפים גם ראש השב"כ וראש המוסד, יחד עם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. בסופו של יום, הערכת המודיעין הלאומית של ישראל נמצאת בידיו של ראש אמ"ן, החולש על חלק הארי של קהיליית המודיעין הישראלית המשובחת ועתירת הנסיון. אין בישראל תפקיד רגיש יותר, אחראי יותר או נפיץ יותר מראש אמ"ן.
ידלין הוא איש זהיר, מאופק, טייס מצטיין בחיל האוויר שהשתתף בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק [1981], שנולד למשפחה פוליטית (אביו, אהרן ידלין, היה שר חינוך), ומטפח גינונים ג'נטלמניים ונימוסים אירופיים בלב המזרח התיכון המיוזע. הוא שותף לחלק מהביקורת הנוקבת שנמתחה על הקברניטים הישראלים על ידי עמיתיו מאיר דגן (לשעבר ראש המוסד) ויובל דיסקין (לשעבר ראש השב"כ), אבל הוא הקפיד למתוח את הביקורת שלו בחדרי חדרים, ולא "התפוצץ" איתה בחוץ. הוא היה גם שותף (אם כי לא עיקרי) למאמץ של הצמרת הבטחונית של ישראל (הרמטכ"ל אשכנזי, ראש השב"כ דיסקין וראש המוסד דגן), למנוע מבנימין נתניהו ואהוד ברק לבצע מניפולציות שיאפשרו להם לגרור את מדינת ישראל להרפתקאות מסמרות שיער ומיותרות טרם זמנן בין השנים 2011-2008. בניגוד לרבים אחרים, כשסיים את הקאריירה הצבאית המזהירה שלו לא הלך ידלין "לעשות לביתו", אלא המשיך לעשות את אותם הדברים פחות או יותר, תחת דגל אחר. עכשיו הוא ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל-אביב, שהוא אולי מכון המחקר הביטחוני-אזרחי הבולט והחשוב בישראל בשנים האחרונות.