דילוג לתוכן העיקרי

מי הזיז את הגבינה של שלי?

"מחיר הקוטג' מטריד את הציבור בימין ובשמאל באותה מידה, והרבה יותר מאשר הגרעין האיראני", טענה מנהיגת העבודה שלי יחימוביץ' בעקביות לאורך כל הקמפיין. השבוע התברר עד כמה היא טעתה.
Israel's Labour party leader Shelly Yachimovich (L) shakes hands with Noam Shalit after a news conference in Beit Berl, north of Tel Aviv January 10, 2012. Shalit, the father of Gilad Shalit, a soldier who was held for over five years in Hamas captivity and was released in October 2011, announced on Monday his intention to seek a place in the Labour Party list for the next general elections. REUTERS/Nir Elias (ISRAEL - Tags: POLITICS)
קראו 

שבועות ארוכים הצליחה מנהיגת מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', להימנע מלהתחייב שלא תשב בממשלה אחת עם בנימין נתניהו. היא התעקשה להשאיר את האופציה הזאת פתוחה, גם לאחר האיחוד בין נתניהו לאביגדור ליברמן, שצבע את הממשלה העתידית בצבעי ימין קיצוני כבר בתחילת מערכת הבחירות. היא לא סטתה מהאסטרטגיה הזו גם כשנתניהו הקצין לימין בשבועות האחרונים, בשל אובדן מנדטים למפלגת הבית היהודי של נפתלי בנט. היא הצליחה לשמור על זכות השתיקה גם כשישראל החלה לבנות מאות יחידות דיור במזרח ירושלים וקוממה עליה את אירופה וארה"ב.

כל זאת - עד ליום חמישי בשבוע שעבר. באותו יום, כינסה יחימוביץ' מסיבת עיתונאים מיוחדת שבה אמרה מפורשות: "לא אשב בממשלת הימין הקיצוני של נתניהו וליברמן". המילים נחתו כמו פצצה במערכת הפוליטית בפרט, ובציבור בישראל בכלל. אולם, יותר מאשר הודעה שמבטאת שינוי אסטרטגי בקמפיין, הייתה זו הודאה בכישלון של תפיסת עולם שלמה.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.