דילוג לתוכן העיקרי

אבל למה דווקא לפיד?

בניגוד לנהוג בעולם, בישראל 2013 האנרגיות האמיתיות של המחאה אינן נמצאות בשמאל או בימין - הן נמצאות במרכז הבורגני. יו"ר ראש יש עתיד זיהה זאת במדוייק וחרש את השטח. יחימוביץ', הכתובת הטבעית למאות אלפי המפגינים, פיספסה את זה.
Labour party leader Shelly Yachimovich addresses supporters at her party's headquarters in Beit Berl, north of Tel Aviv January 23, 2013. Hawkish Prime Minister Benjamin Netanyahu emerged the bruised winner of Israel's election on Tuesday, claiming victory despite unexpected losses to resurgent centre-left challengers. REUTERS/Amir Cohen (ISRAEL - Tags: POLITICS ELECTIONS) - RTR3CTBJ
קראו 

הכשלון המהדהד ביותר בבחירות האחרונות רשום על שמה של יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ'. דווקא מנהיגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הישראלית, שהזניחה את הדגל המדיני לטובת עיסוק כמעט בלעדי בסוגיות הכלכליות- חברתיות, ושהייתה אמורה להיות הכתובת הטבעית למאות אלפי האזרחים שנטו אוהלים בשדרות, והפגינו ברחובות הערים בקיץ 2011 – דווקא היא זאת שקיבלה את הסטירה המצלצלת ביותר. והעובדה הכואבת יותר היא שאותם אנשים הצביעו בהמוניהם עבור יאיר לפיד, שדמותו לא הייתה דומיננטית בימי המחאה.

יחימוביץ', אמנם, הצליחה לגייס לשורות מפלגתה שלושה ממנהיגיה הבולטים ביותר של המחאה: סתיו שפיר, איציק שמולי ופרופסור יוסי יונה, אך כשלה במבחן האמיתי: בשיכנוע הציבור שהיא התשובה לבעיותיו.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.