ישראל פולס

ארכיאולוגיה מגויסת בשירות ההתנחלויות

p
המחבר
בקצרה
ישראל מתבססת על ארכיאולוגיה מוטה כדי לגזול מבני העם הפלסטיני את עברו. ראש הממשלה מסתמך על סיפור דוד וגולית, מלחמות החשמונאים ביוונים ובר כוכבא ברומאים, כדי לנפץ את התקווה של שני העמים לעתיד טוב יותר.

השמאל הישראלי לא הסתיר את שמחתו לאידם של המתנחלים ושל מארגני חגיגת יובל ל"שחרור יהודה ושומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן" בגוש עציון ב-27 בספטמבר. תמונות היציעים הריקים המחישו, לטענתם, את כישלון פרויקט הימין "להתנחל בלבבות" של הציבור הרחב. לא רק שהמיליארדים שממשלות ישראל שפכו על ההתנחלויות במשך 50 שנה משכו לשם פחות מחמישה אחוזים מאזרחי ישראל, אומרים השמאלנים, הציבור הישראלי גם הצביע ברגליו נגד "חגיגת השחרור" הבזבזנית.

אולם השמחה הזאת היא שמחת עניים. גם אם התפיסה הימנית של "שיבה לארץ האבות" אינה גורמת למהפכה דמוגרפית בשטחים הכבושים, היא מחלחלת לתודעתם של המוני בית ישראל ולמוחם של רבבות מבקרים מרחבי העולם. זה קורה יום-יום בעיר העתיקה בירושלים וברחבי הגדה המערבית.

הכיבוש הזה מתקיים בהצלחה גדולה באתר "אמת הביאר", השוכן במרחק הליכה מאתר הטקס הכושל של השרה מירי רגב (איזור התעשייה ברקן). כמאה אלף אישה, איש וטף מבקרים מדי שנה באמת מים שהוליכה מים לירושלים ולבית המקדש. התעלה ממחישה את חשיבותו של האזור כולו, כמקור החיים של ירושלים היהודית בימי תפארתה. באתר האינטרנט של בית ספר שדה גוש עציון, שמפעיל את המקום, מצוין כי "חוקרים שונים מתארכים את אמת ביאר לתקופות שונות בהפרש של עד 200 שנה: החל מימי המלך אלכסנדר ינאי (תקופת החשמונאים), ימי הורדוס ואף לתקופה הרומית". למרות אי-הוודאות הזאת, האמה מוצגת לציבור המבקרים כשריד מהתקופה הרומית הקדומה, המכונה גם ימי בית שני. על פי דיווחי בית הספר לרשם העמותות, המטיילים הכניסו לקופתו ב-2014 יותר מ-16 מיליון שקל.

"אמת הביאר היא דוגמה להתנחלות תיירותית, המייצרת אתר תיירות המבוסס על שרידים עתיקים ושיווק המקום כאתר מורשת ישראלית", אמר השבוע לאל-מוניטור הארכיאולוג יונתן מזרחי. מזרחי הוא מנכ"ל "עמק שווה", ארגון שפועל נגד התפיסה הרואה בשרידי העבר כלי במאבק הלאומי, או ערך המצדיק פגיעה בקבוצות מוחלשות. זו אותה תפיסה שמנחה את מפעילי האתר "עיר דוד" למרגלות חומות העיר העתיקה בירושלים, על אדמות הכפר סילואן. כמעט כל תלמיד וחיילת מגיעים לביקור ב"עיר דוד" והופכים לתומכים בנוכחות הישראלית במקום. העבר המוסלמי והקשר של התושבים המקומיים למקומות הללו מוצג, אם בכלל, כמקרי וחסר חשיבות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז בטקס כי "לא נעקור יישובים, לא ליהודים ולא לערבים". אפשר שאילוצים קואליציוניים ימנעו ממנו לפנות מאחזים יהודיים, אך הפלסטינים לא בונים על ההצהרה הזאת, ולא רק בנוגע לעקירת בתי מגורים ובתי ספר (פלסטינים) בבקעת הירדן ובהר חברון. ממשלת נתניהו עוקרת אותם מהשורשים ההיסטוריים שלהם. "חידשנו את הרצף ההיסטורי", התפאר נתניהו. "מה היה בחבלי הארץ האלה כשלא אנחנו שלטנו בהם?", שאל ראש הממשלה, והשיב "צבא זר, פעילות טרור, שדות מוקשים".

האמנם זה כל מה שהיה שם עד יוני 1967? האם קיים בארץ ישראל "רצף היסטורי"? מה קרה ל-350 שנות השלטון הרומי, ויותר מ-300 שנותיה של האימפריה הביזנטית? איך נשמטה התקופה הערבית (1099-638) מזיכרונו של בן ההיסטוריון?

"באמת הביאר, כמו באתרים נוספים, יש עדויות ברורות לנוכחות של בני ממלכת יהודה או יהודים בתקופות שונות", אומר מזרחי. "הבעיה היא שהאתרים הללו משמשים כלי תעמולה לזכות היהודית בשטחים, ובדרך מוצנע ואף נעלם הסיפור הרב תרבותי של אלפי שנות היסטוריה". הישראלים מרבים לדבר על בית ראשון ושני, מוסיף מזרחי, אך לא מספרים להם שהארץ המשיכה להתפתח בתקופות השלטון הרומי והביזנטי, ושסלאח א-דין לא רק כבש את הארץ, אלא אף חולל בה מהפכה התיישבותית.

מנכ"ל הארגון הקטן, המונה ארבעה עובדים וכעשרה מתנדבים, מזכיר את החלטת הממשלה מ-2010 להפוך את תל שילה למוקד תיירות ומורשת מרכזי בשומרון, ולהשקיע בכך תקציבים נכבדים. אף שעיקר תפארתו של האתר בכנסיות ובפסיפסים מעוטרים מהתקופה הביזנטית, מציין מזרחי, בולט בו המאמץ "להוכיח" את הסיפור המקראי באמצעות המחקר הארכיאולוגי. עמותה פרטית של מתנחלים המנהלת את האתר הקימה במקום פארק שמיועד כולו לסיפור המשכן. האתר מושך אליו רבבות נוצרים אדוקים, לרוב אוונגליסטים מארצות הברית, אירופה וקוריאה.

בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, יש לבצע חפירות ארכיאולוגיות לצורך תיעוד אתרי עתיקות לפני הריסתם, במסגרת עבודות פיתוח ובנייה ליד אתרים כאלה. מחקר חדש שנערך על ידי "עמק שווה" בהתבסס על חומר שהושג מהמינהל האזרחי, מצא שבמשך שבע שנים (2014-2007) 90 אחוז מהבקשות לחפירה היו לצורכי פיתוח בהתנחלויות, ורק מיעוטן ביישובים פלסטיניים. הממצא הזה הוא סימן נוסף למדיניות מפלה שישראל נוקטת בגדה. המחקר גם מפריך את ההנחה המקובלת שהחפירות הארכיאולוגיות נערכות בעיקר לצורכי מחקר. לפי הממצאים, עיקר עבודות ההכנה לפני חפירות הצלה נועדות בעצם לחיזוק התנחלויות, כמו בניית גדר ושיפור תשתיות ביישובים. זה המקום להזכיר שהסכם אוסלו ב', קובע כי האחריות לנושא הארכיאולוגיה בכל הגדה המערבית, כולל אזור C, תועבר לרשות הפלסטינית. 

איך אפשר לבוא בטענות לאלה מבין הפלסטינים שתובעים את זכות השיבה, בהסתמכם על החלטת החלוקה מנובמבר 1947? ישראל מתבססת על ארכיאולוגיה מגויסת כדי לגזול מבני העם הפלסטיני את עברו. בישראל שולט פוליטיקאי שמסתמך על סיפור דוד וגולית, מלחמות החשמונאים ביוונים ובר כוכבא ברומאים, כדי לנפץ את התקווה של שני העמים לעתיד טוב יותר. שורשיו של העם היהודי נעוצים עמוק באדמת ארץ ישראל. יש בה די מקום לשורשים של העם הפלסטיני. 

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x