עם כישלון יוזמת השלום מ-2014 של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, ולהפתעתו הרבה של ממשל אובמה, יזם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן ממשלת אחדות לאומית עם חמאס. ביקור ברמאללה בימים אלה מעורר תחושה של דז'ה וו. נכון, בפתח אין חיבה יתרה לחמאס; הארגון היה ונותר יריב מר. בחמאס רוצים שהרשות הפלסטינית תקצה משאבים גדולים יותר לרצועת עזה, ואבו מאזן מנסה לקצץ בתמיכה הזאת. ובכל זאת, שני הצדדים הכריזו ב-3 באוקטובר על הקמתה של ממשלת אחדות לאומית.
נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי וממשלו תומכים כעת באחדות הפלסטינית. מבחינתה של קהיר, ממשלת אחדות בין שני הפלגים היריבים חייבת לקום כמה שיותר מוקדם, ועדיף שבן חסותה (והבכיר לשעבר בפתח) מוחמד דחלאן ימשוך בחוטים. צעד שכזה עלול לסתום את הגולל על כל הזדמנות ליוזמת שלום מצד ארה"ב, אבל בצד הערבי ממילא כבר לא מאמינים בהזדמנות שכזו.