מעניין מה יאמרו מבקריו מהשמאל של יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, אם "הטירון הפוליטי", "הסוס הטרויאני" ו"הליכודניק לעניים", כפי שכונה בימים האחרונים, יצליח לשלוח את משפחת נתניהו בחזרה לקיסריה. האם זהבה גלאון וחבריה במרצ לא ירימו כוסיות? האם תומכי חד"ש בכפרים הערביים לא יברכו "ברוך שפטרנו"? האם במחנה השלום לא ינשמו לרווחה? עם הצלחה לא מתווכחים, קובעת הקלישאה. להצלחה מתחברים. המשמיצים של היום יהללו מחר את המנצח ויעמדו בתור כדי ללקט פירורי משרות וכיבודים משולחנו. הם יקשרו כתרים לראשו על שהגה את קמפיין הפזילה ימינה, ישבחו את ההתנגדות שלו להסכם הגרעין ויהללו את התמיכה שלו בפרישה מאונסק"ו. כשראש הממשלה גבאי יציל את תהליך השלום ממוות, שלום עכשיו ישכחו לו את החיזור שלו אחרי המתנחלים ואת האבחנה שלפיה "לא בטוח שיש בצד השני פרטנר".
מה הסיכוי שהתרחיש הזה יקרום עור וגידים וכפי שכתבה נעמי שמר: "כל זה אינו משל ולא חלום... כל זה יבוא מחר אם לא היום ואם לא מחר אז מחרתיים"? לפי החשבון שגבאי עשה באירוע ״שבתרבות״ בבאר שבע (14 באוקטובר), "כדי להגיע למצב שבו אנחנו מסוגלים להרכיב את הממשלה הבאה, אנחנו צריכים להגיע לאזור ה-27 מנדטים ושלפיד יישאר על אזור 11 מנדטים. אם אנחנו מגיעים לשם ולוקחים את הקולות של מרצ ושל הרשימה המשותפת, יש גוש חוסם". ועם אילו שותפים נוספים לדרכו יקים גבאי את הגוש החוסם שלו? "עם מי שנרצה, עם 'כולנו', עם החרדים, עם הליכוד".
