ישראל פולס

למרות משבר השבת, ההנהגה החרדית לא מאיימת בפרישה מהקואליציה

p
המחבר
בקצרה
בלחץ העיתונות החרדית, בכירי הרבנים התכנסו לדיון חירום במשבר משחקי הכדורגל ועבודות הרכבת בשבת. על פירוק הממשלה לא דיברו שם, אבל מול היחלשותה של ש״ס בסקרים, האפשרות של איחוד מפלגות חרדיות דווקא כן עלתה.

המנהיגות הדתית של הציבור החרדי בישראל העניקה ביום חמישי (7 בספטמבר) אישור וגיבוי לאסטרטגיה של הפוליטיקאים החרדים, שעיקרה הוא המשך שיתוף פעולה עם ממשלת נתניהו, ופתרון בהידברות של מחלוקות השבת. זאת, על רקע המאבק חרדי להפחית מתן היתרי עבודה ביום המנוחה, בעיקר בעבודות הרכבת ובליגות העליונות בכדורגל.

הכינוס הנדיר שאיחד את חברי מועצות גדולי התורה של היהדות החרדית האשכנזית ואת מועצת חכמי התורה של ש"ס, ארך כמעט שלוש שעות. ההחלטה המרכזית שהתקבלה בו הייתה הענקת סמכות לפוליטיקאים מהמגזר לשאת ולתת עם ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים על הפחתת "חילול השבת" בישראל. יתרה מכך, הרבנים מתחו ביקורת על עיתונאים ומובילי דעה בציבור החרדי שתקפו את נציגיהם בכנסת ובממשלה על נקיטת קו פשרני ודרך ההידברות.

יושב ראש ש"ס, אריה דרעי, אמר לעיתונאים בסיום הישיבה כי מוטב למבקרים להירגע, אחרת יצאו למעשה נגד דעת הרבנים. עם זאת, לדברי דרעי, גם האפשרות לפרוש מהממשלה הועלתה בישיבה, ובכוונתו להציג אותה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו. אולם סביר להניח שגם ליו״ר ש״ס ברור, כי מדובר באיום סרק.

החלטת הרבנים מנחה את הפוליטיקאים למצות את כל דרכי הפעולה כדי למנוע בחקיקה ובהחלטות ממשלה חילול שבת של גופים שלטוניים, אלא לצורך הצלת חיים. אין בה הקצבת זמן, אזהרה או איום, והמשמעות לכך היא ברורה: אין משבר קואליציוני, והפוליטיקאים חופשיים לפעול בקצב שלהם.

דרעי הסביר את ההחלטה הפשרנית בגישה חיובית מצד שרי הממשלה, שהתבטאה בהצעות שהגישו השבוע השרים חיים כץ וישראל כץ לפתרון המחלוקת. עם זאת, מדובר בהצעות הנמצאות זמן רב על הפרק, ודורשות את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

סלע המחלוקת העיקרי היה הפעם שוב עבודות תשתית של רכבת ישראל. בשנה האחרונה עוררו העבודות הללו את כעסם, לפחות כלפי חוץ, של הפוליטיקאים החרדים. באחד משיאיו של המשבר, האשימו החרדים את שר התחבורה ישראל כץ כי הוא משקר לציבור החרדי ומוליך אותו שולל, ואת עיקר האש הפנו אליו, ולא אל ראש הממשלה. לחרדים זה היה נוח כי בכך לא סיכנו את הקשר האמיץ והמועיל עם נתניהו, שהביא להם הישגים רבים בממשלה הנוכחית.

כפי שכבר אירע במחלוקת על מתווה הכותל, שבה נתניהו הסכים להקצות רחבת תפילה לרפורמים ולקונסרווטיבים בכותל המערבי וחזר בו בלחץ החרדים, גם הפעם הדוחפים העיקריים לפעולה היו עיתונאים חרדים. אלה נוקטים קו קיצוני יותר מהפוליטיקאים, ולא מהססים לנזוף בהם כשאינם פועלים במהירות המספקת אותם.

גם במקרה הזה, הכותרות הלחיצו את הפוליטיקאים החרדים, שלאחר התייעצויות הצליחו לשכנע את הרבנים לקיים את הפגישה הנדירה. אלא שכבר מראש היה ברור כי לא תהיה בה החלטה תקיפה מדי כלפי הממשלה.

לקראת הישיבה ניסו המפלגות החרדיות ליצור אווירה של משבר. הם יזמו פגישות עם אנשי משרד התחבורה, עם שר התיירות יריב לוין המתווך בעניין, ועם אנשי משרד ראש הממשלה,  והעלו דרישות חדשות וישנות בסוגיית השבת. גם במהלך הישיבה שוחח אחד מבכירי הפוליטיקאים החרדים עם בכיר בלשכת ראש הממשלה, העלה את הדרישות, ושמע ממנו את אותן הצעות שכבר הושמעו קודם: יצירת מנגנון שיקבע את היקף העבודות, וכללים שלפיהם יוחלט מה להתיר. זו תהיה גם הפשרה שתוצג לציבור בימים הקרובים כ"פתרון המחלוקת".

אנשי הרכבת ופקידי משרד התחבורה היו מושא ההתקפות העיקרי בכנס הרבנים. בין השאר הועלתה אפשרות לקרוא להחרמה של הנסיעות ברכבת בשל העבודות בשבת, כאילו מדובר כאן בבעיה של שירות לקוחות של הרכבת, ולא של מדיניות ממשלתית.

סוגיית עבודות הרכבת לא הייתה היחידה שעלתה בימים האחרונים. מחלוקת אחרת היא משחקי הכדורגל בשבת. לפני שנתיים עתרו כמה שחקנים דתיים לבית הדין לעבודה נגד קיום המשחקים בליגה הלאומית (הליגה השנייה בישראל) בשבת. השופטת אריאלה גילצר קיבלה במפתיע את עמדתם וקבעה כי המשחקים בשבת נוגדים את חוק שעות העבודה והמנוחה. משם הדיון התגלגל לבג״ץ. מנכ״ל משרד הספורט, יוסי שרעבי, הכין לבקשת בית המשפט מתווה לפתרון חוקי של הסוגיה, ובשבוע שעבר נתניהו הציג אותו וקבע לא יהיה שינוי בסטטוס-קוו וכי המשחקים יימשכו בשבת. החרדים מחו, אבל הודו כי לא יוכלו לפעול נגד ההחלטה, כי היא אינה סותרת את הסטטוס-קוו. כעת, אחרי שהמדינה הודיעה כי היא מאמצת את המתווה, בג״ץ צריך להכריע בנושא.

עניין נוסף שמעסיק את השופטים הוא עתירה להרחבת התחבורה הציבורית בשבת. לפי העתירה, למשרד התחבורה ולרשויות המקומיות יכולת חוקית להתיר תחבורה ציבורית של חברות פרטיות. החרדים מתנגדים לכך.

הכינוס הזה היה גם בעל משמעות פוליטית פנים-חרדית. בחודשים האחרונים התרבו הדיבורים אודות הצורך לאחד כוחות ולרוץ בבחירות הבאות ברשימה חרדית משותפת הכוללת את אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית (שרצות כבר שנים ברשימת יהדות התורה) יחד עם ש״ס החרדית-מזרחית.

הנושא עלה בשיחות בין בכירי המפלגות והוחלט להדק את הקשר, אך להותיר את ההכרעה הסופית למועד מאוחר יותר, קרוב לבחירות הבאות. כינוסם של המנהיגים הרוחניים של שלוש המפלגות תחת קורת גג אחת, מעיד על הידוק הקשר ומניח את היסודות לאפשרות של הליכה ברשימה משותפת.

בכיר ביהדות התורה אמר לאל-מוניטור כי איחוד כזה עשוי להגדיל את הכוח הפוליטי של הזרם החרדי, ולנטרל את הירידה הצפויה בכוחה של ש״ס, עד לחמישה מנדטים, לפי הסקרים המתפרסמים בחודשים האחרונים, בעיקבות חקירות בני הזוג דרעי.

החשש החרדי הוא כי הסתבכות נוספת של דרעי בהליכים משפטיים ירחיקו מצביעים מש״ס אל מפלגות שאינן חרדיות, כמו הליכוד. אבל בינתיים מסתפקים דרעי וחבריו להנהגה החרדית בהישג נקודתי: גיבוי מלא מהרבנים למדיניות הפוליטית שלהם.

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x