ישראל פולס

הפלסטינים מיואשים מטראמפ, וחוזרים להכרזה חד-צדדית על מדינה

p
המחבר
בקצרה
קובעי המדיניות הבכירים ברשות הפלסטינית התבקשו להכין מתווה סופי להכרזה על כינונה של מדינת פלסטין. צעדים אלה יכללו קביעת גבולות והכרזה על מזרח ירושלים כבירת המדינה, ניסוח חוקה והנפקת מטבע, והם יובאו בסוף השנה לדיון מיוחד בעצרת האו״ם.

שליחי הממשל האמריקאי ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט הותירו את ירושלים מעוּדדת ואת רמאללה מיואשת, בעקבות מסע הדילוגים שלהם בשבוע שעבר (24 באוגוסט). הפער בין הרטוריקה על רצונו של הנשיא דונלד טראמפ להתניע מחדש את תהליך השלום לפסיביות שמפגין הממשל הלכה למעשה, בלט מאוד לעין. נדמה היה שבממשל של טראמפ נעשה מעט מאוד תכנון מראש לקראת מה שהוא ללא ספק מפגש אזורי מורכב.

שר פלסטיני בכיר שהשתתף בדיונים הפנימיים על מאמצי השלום של ארה"ב סיפר לאל-מוניטור, שלנשיא הפלסטיני אבו מאזן נדרש זמן מה כדי להבחין בפער הזה. אבל גם הוא הבין שמדיניות ארה"ב מסתכמת במילים שינעמו לאוזני בנות בריתה הערביות במאבקן המשותף נגד האיסלאם הרדיקלי ואיראן, ותו לא. מבחינת הפלסטינים, טראמפ הפך למזרח תיכוני: אין לו שום מדיניות חוץ, אלא רק מדיניות פנים. בששת החודשים האחרונים הוא לא הגה ולו פעם אחת את צירוף המילים שכל מנהיג בעולם מכיר כתוצאה היחידה שבאה בחשבון: פתרון שתי המדינות לשני עמים. לדברי אותו שר פלסטיני, המדיניות של טראמפ איננה אלא הזדמנות צילום שמשרתת אך ורק את האינטרסים של הכיבוש הישראלי.

נדמה שברמאללה ויתרו על מאמצי השלום של טראמפ. הם הבינו שהנשיא האמריקאי דחק את האיחוד האירופי לשוליים, ושלמדינות ערב אין היום שום כתובת שתוכל להוביל אותם בנתיב הדיפלומטי. בהתחשב בנסיבות, הוחלט בהנהגה הפלסטינית לפנות לדרך חדשה שתוביל לכינון מדינה פלסטינית: "הכרזה חד-צדדית על מדינה".

לדברי השר הפלסטיני, ברמאללה ישרטטו בשבועות הקרובים תוכנית שמטרתה לשנות את ההגדרה הבינלאומית מ"שטחים פלסטיניים תחת כיבוש" ל"מדינה פלסטינית תחת כיבוש". לשם כך, התבקשו קובעי המדיניות הבכירים ברשות להכין מתווה סופי לצעדים שתנקוט הרשות הפלסטינית כדי להכריז על כינונה של מדינת פלסטין. צעדים אלה יכללו הכרזת עצמאות, כולל קביעת גבולות והכרזה על מזרח ירושלים כבירת המדינה, וכן ניסוח חוקה לדמוקרטיה ולשוויון זכויות, הנפקה של מטבע פלסטיני, והקמת שגרירויות נוספות.

צעדים אלה ינוסחו כהצעת החלטה ויובאו בסוף השנה לדיון מיוחד בעצרת הכללית של האו״ם. הצעת ההחלטה תכיר בפלסטין כמדינה תחת כיבוש. בהמשך לכך, מתכוונים הפלסטינים לפנות אל בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, כדי לנקוט אמצעים נגד ישראל כמדינה כובשת.

לדברי השר, אבו מאזן דיווח על כוונותיו למנהיגי ירדן, מצרים וסעודיה. הוא יבקש לכנס מושב מיוחד של הליגה הערבית, כדי לאמץ גם שם החלטה ברוח זו. אבו מאזן ידגיש שמדינת פלסטין תבחן את התנאים המוקדמים שלה למשא ומתן עם ישראל לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, על בסיס יוזמת השלום הערבית מ-2002. לאחר מכן, תובא התוכנית לידיעת הקהילה הבינלאומית, במאמץ דיפלומטי אחרון להשיג פתרון של שתי מדינות. לדברי השר הבכיר, ברמאללה ינסו בעיקר לשכנע את האיחוד האירופי להכיר בפלסטין כמדינה תחת כיבוש, ובמיוחד את צרפת, בריטניה וגרמניה.

כבר היום מתקיימים מגעים בעניין זה עם משרד החוץ הצרפתי. מקור בכיר המקורב לנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, פדריקה מוגריני, סיפר לאל-מוניטור שקיימים חילוקי דעות בין מדינות האיחוד סביב המהלך המוצע. כרגע, גרמניה וצרפת הן אלו שמתנגדות לכך. לדברי הבכיר, מוגריני רוצה קודם כל לתת לממשל של טראמפ הזדמנות להשיק יוזמה משלו. הדיונים בעניין זה בתוך האיחוד האירופי יתקיימו רק לאחר העצרת הכללית של האו"ם והבחירות בגרמניה ב-24 בספטמבר.

המקור הבכיר הוסיף שעמדת האיחוד האירופי עשויה להשתנות אם לא תחול תזוזה כלשהי מצד האמריקאים, ואם יתפורר הסטטוס קוו בין ישראל לפלסטינים. "מה שחסר לאזור זה עוד סבב אלימות ישראלי-פלסטיני מעזה ומהגדה המערבית, בגלל הקיפאון המדיני" אמר המקור בעילום שם. לדבריו, אין ספק שהכרה מצד האיחוד האירופי במדינה פלסטינית (תחת כיבוש) עשויה לשנות את היחס לישראל מצד מדינות אירופה והחברות האירופיות.

מקור בכיר במשרד החוץ הישראלי הסביר לאל-מוניטור כי מבחינה חוקית אין שום משמעות לצעד כזה של שינוי ההגדרה, ללא החלטה במועצת הביטחון על הקמת המדינה הפלסטינית. הוא הוסיף והדגיש שלישראל יש מספיק כוח והשפעה על ביטחון הפנים ברשות הפלסטינית כדי לשכנע את הערבים להימנע מצעד שכזה.

ובכל זאת, ברור לכול שהסיכוי המצטמצם והולך ליוזמה מוצלחת של טראמפ שתתניע מחדש את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים עלול להוביל לשינוי עמדות בצד הערבי. ואם בצד הערבי ישנו עמדות, עשויות לנהוג כמותן גם השחקניות החשובות ביותר בקהילה הבינלאומית.

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x