ישראל פולס

המערכה נגד "פרויקט הדיוק" האיראני

p
המחבר
בקצרה
ישראל רואה במאמץ האיראני להקנות לסוריה וחיזבאללה יכולת לייצר טילים מדויקים סכנה אסטרטגית של ממש. ייתכן שתקיפתו של המפעל לייצור טילים מדויקים במערב סוריה, המיוחסת לחיל האוויר הישראלי, הייתה מערכה במאבק הזה.

בלילה שבין חמישי לשישי בשבוע שעבר [8 בספטמבר] הותקף מהאוויר מפעל לייצור טילים מדויקים של המשטר הסורי, סמוך לעיירה מסאיף במערב סוריה. פרסומים זרים מייחסים את התקיפה הזו לחיל האוויר הישראלי, אך ישראל לא קיבלה עליה אחריות פומבית ואינה מגיבה. בעקבות התקיפה, ולאור העובדה שכמעט באותו יום החל תרגיל צבאי ישראלי ענק בצפון, סוף השבוע האחרון היה מתוח במיוחד בכל הקשור למשוואה הרגישה בין ישראל, סוריה, איראן, חיזבאללה, ארגוני המורדים ורוסיה.

בישראל שמרו על דממת אלחוט וקיוו שבדיוק כמו בספטמבר 2007, עת הושמד כור גרעיני סורי על ידי מטוסים אלמונים באישון ליל (ישראל לא קיבלה אחריות גם על התקיפה הזו), גם הפעם המשטר הסורי יבליג. שאלה חשובה עוד יותר הייתה, מה יעשה המשטר הרוסי. האם הרוסים יוציאו, לראשונה מאז החלה נוכחותם הצבאית באזור, "כרטיס צהוב" לפעילות ההתקפית הישראלית בשטח סוריה?

תקיפת המפעל הסורי בשבוע שעבר אירעה בדיוק עשר שנים ויום אחד לאחר תקיפת הכור הגרעיני ב-2007 בדיר א-זור. צילומי לוויין שפורסמו כמה ימים אחרי התקיפה השבוע הראו כי הטילים ששיגרו המטוסים האלמונים היו מדויקים מאוד: נרשמו פגיעות רק בשלושה מתוך מבני המפעל, ובחלקים מסוימים שלהם. זו הייתה תקיפה כירורגית ממוקדת. ההערכה היא כי הכוח התוקף היה מצויד במודיעין איכותי ומדויק במיוחד, ומה שהושם על הכוונת היו החלקים באותו מפעל שעסקו בייצור קיטים המקנים לטילים את דיוקם.

ישראל רואה במאמץ האיראני להקנות לסוריה וחיזבאללה יכולת לייצר טילים מדויקים, סכנה אסטרטגית של ממש שתאפשר לאויביה בעימות הבא להקשות על פעילותו של חיל האוויר הישראלי ולפגוע פגיעות יעילות במטרות אסטרטגיות. ייתכן שביום שישי לפנות בוקר ראינו את אחת המערכות של המאבק נגד "פרויקט הדיוק".

כדי לסבך את המצב עוד יותר, התברר כי מרחק קצר מאוד מהמפעל שהותקף, כ-30 ק"מ בלבד, ממוקמת סוללת טילי אס-400 רוסית. מרחק קצר נוסף מערבה משם, ישנו אתר נוסף החשוד כמפעל איראני לייצור טילים מדויקים. המפעל הזה לא הותקף. מי שתקף את המפעל הסורי בשבוע שעבר היה צריך לעשות את זה תוך כדי התחמקות מההגנה האווירית הסורית ושמירה על דממה מוחלטת. זהו משחק רגיש ומסוכן שהצדדים הרבים כל כך במשוואה הזו משחקים כבר כמה שנים תוך שהם מצליחים להימנע מהתדרדרות או פיצוץ.

פרשנים רבים במזרח התיכון יודעים לספר כי האיראנים והסורים מצפים מפוטין לבלום את ההתקפות הישראליות מהסוג הזה. נכון לשעת כתיבת המאמר הזה, הרוסים ממשיכים לשתוק. מה קורה מאחורי הקלעים בין הצדדים השונים, נדע רק בעתיד.

פוטין, למרות פגישותיו התכופות עם בנימין נתניהו, רואה באיראן שותף אסטרטגי למדיניותו במזרח התיכון, והוא זה שהציל באופן אישי את משטר אסד מקריסה לפני שנתיים. מצד שני, פוטין מבין את הדאגות הישראליות. עד כמה יהיה מעורב במה שקורה סביב כוחותיו בסוריה? בישראל ממתינים בכיליון עיניים ליום בו יאספו הטייסות וסוללות ההגנה האווירית הרוסיות את עצמן ויחזרו לרוסיה. גם היום הזה נראה, בשלב הזה, רחוק.

התקיפה האחרונה שונה בתכלית מעשרות רבות של תקיפות שביצעה ישראל בשנים האחרונות על התפר שבין סוריה ללבנון. מפקד חיל האוויר הישראלי היוצא, אלוף אמיר אשל, סיפר בראיון ל"הארץ" [25 באוגוסט] כי חיל האוויר תקף בתקופה הזו קרוב למאה פעמים שיירות של נשק אסטרטגי שעשו דרכן מסוריה ללבנון. כמעט כל התקיפות הללו התבצעו בשטח סוריה ולמעט מקרה אחד, לא נורתה אש נ"מ לעבר המטוסים התוקפים.

הפעם, לא היה מדובר בשיירת נשק, רקטות או טילים, אלא במתקן סורי רשמי, מפעל אסטרטגי של המשטר הסורי, בליבה של סוריה ובסמיכות רבה לאתר אסטרטגי רוסי. יש הרואים בתקיפה הזו מסר ישראלי מהדהד לא רק לאסד, אלא גם למעצמות, לפיו אין לישראל כוונה לקפל את האינטרסים הביטחוניים שלה מול אף אחד. פגישת נתניהו-פוטין מלפני מספר שבועות בסוצ'י, על פי ההערכה הזו, לא נשאה פירות מוצלחים במיוחד.

האירוע הזה כולו התרחש כאמור על רקע תרגיל גיס שמקיים צה"ל בזירה הצפונית, התרגיל הגדול מסוגו ב-19 השנים האחרונות. במסגרתו, תרגל צה מערכה מתפתחת מול חיזבאללה וסוריה במקביל. בצה"ל מדברים כבר זמן רב בצורך ב"הכרעה" בסבב המלחמתי הבא מול חיזבאללה.

ישראל צברה בעשור האחרון מודיעין איכותי רב ושיפרה באופן דרמטי את יכולת ייצור האש והתקיפה של חיל האוויר ואמצעים נוספים. השאלה הפתוחה היא האם ישראל תתעקש גם בפעם הבאה על תמרון קרקעי בתוך לבנון, או תוותר עליו מתוך הנחה שתועלתו של תמרון כזה קטנה מסיכוניו. כך או אחרת, בישראל משוכנעים שאם יפרוץ עימות בין ישראל לנסראללה, הוא יהיה קצר יותר, אגרסיבי הרבה יותר, והרסני מכל מה שידענו עד כה.

"ברור לנו שגם בצד הישראלי יהיה נזק ויהיו נפגעים רבים", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר לאחרונה, "אבל בצד השני הנזק יהיה גבוה בהרבה, אסטרטגי בהרבה, ויחזיר את לבנון עשרות שנים אחורנית". בישראל נחושים לסמן בפעם הבאה את הריבונות הלבנונית כמטרה לגיטימית ולפגוע, החל מהרגע הראשון, בתשתיות האסטרטגיות של המדינה, שהפכה לשיטתה של ישראל לחיזבאללסטן. כרגע, אף אחד מהצדדים לא ממש מעוניין להגיע לרגע הזה.

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

אל תחמיצו סיפור
אחר
הירשם לניוזלטר שלנו

 

עוד מאל-מוניטור

x